יום שישי, 17 ביוני 2011

מתחם ביאליק. לאן זה לוקח אותי


























LOVE  גדול מקדם את פנינו בעלייה במדרגות לכיוון מתחם ביאליק. אין כמו המילה אהבה כדי להתחיל ביקור תל אביבי שקט שכזה, בבוקר חג השבועות, בו הרחובות שקטים, ריקים, פה ושם חתול רחוב מחפש אוכל וברקע נשמעים צלילי מנועי המזגנים מן הבתים הישנים והחדשים. 
























במתחם המשוחזר והעגול חמישה מוזיאונים ומרכזי תרבות משוקמים ומחודשים. אנחנו סיירנו בשניים.
הראשון, ביתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. הצטרפנו לסיור לילדים בעקבות שירי הילדות הראשונים שכתב.

בתוך המוזיאון אסור לצלם ועבורינו לא קל הדבר. לצלם זה חלק מהחוויה. לתעד מהזוית שלנו, למצוא את המקומות המושכים את עיננו וליבנו ולהנציח אותם כדי לשמור ולהציץ בהם מידי פעם. עבור ילדה קטנה כמו הדס, כל ביקור עם תמונות למזכרת נצרב בזכרונה. עצם החזרה לתמונות, ההתבוננות בחוויות, מתחזקת אצלה מעין זכרון. 
לי למשל, יש זכרונות מסויימים מילדותי המוקדמת רק מתמונות  (ואז, היו מצלמים כידוע מעט). בזכות הצילומים האלו אני "זוכרת". 

אז בסיור לא צילמנו בפנים.
לא צילמנו את חדר השינה שהוסב לחדר בו ילדים יכולים להינות ולהשתעשע עם יצירות ביאליק המוכרות כגון "קן לציפור", "עציץ פרחים", "שתי בנות", "נדנדה" ועוד...
לא צילמנו את חדר האוכל, חדר האורחים, הספרייה שהיתה המקום האהוב על ביאליק במיוחד והמרפסת שבזמנו היתה צופה לים, בה אהב לשבת, לקרוא, לקבל השראה ולכתוב. המרפסת בנויה מעץ בהמשך לחדר הספריה. כשיושבים במקום, אפשר לדמיין את הרגעים הקסומים של ביאליק באיזור המיוחד לליבו.  
מרפסת העץ במבט מבחוץ ובזוויות שלי !


הביקור בביתו של ביאליק מחזיר אותי לילדות ולספר שיריו העבה שסחבנו בילקוט, מחזיר אותי לימי בית הספר היסודי שלי, ולמורות, שלא ממש ידעו להעביר לילדים הרכים את האהבה לספרות ולשירה. אני מניחה שכל חבריי דאז הכירו ואהבו למרות זאת, לפחות כמה משיריו הידועים.
המילה ביאליק, הצליל שלה, מחזיר אותי לרחוב ביאליק ברמת גן, רחוב ילדותי, רחוב בו ביליתי ימים רבים, רחוב בו הכרתי כל חנות וחנות, רחוב בו לא יכולתי לעבור בלי לפגוש מישהו שאני מכירה. 
ושם בכיכר אורדע בלב רחוב ביאליק הססגוני, צילמתי לא מזמן את פסלו של ביאליק, יושב בנחת, אוחז במקלו במין חיבה שכזאת, נוצץ בשמש ומהווה מקום נחיתה ליונים בנות המקום.

מנוחת המשורר. צולם ברחוב ביאליק ברמת גן.
בעיר זו, מצא את מנוחתו.

המבנה השני במסגרת סיור הילדים (והילדים בנפשם...) הוא בבית העיר, בניין עיריית תל-אביב הישן.
במבנה המשופץ והמשומר לתפארת, פגשנו מספר דמויות (המגולמות על ידי שחקנים) מעברה של העיר. לא אוסיף בתיאור על מנת להשאיר את ההפתעה למבקרים.

וקצת "חגיגה פרחונית" לרגל חג השבועות. כן, משהו לקחת הביתה. סדנת פרחים.
בבית העיר, התמלא חדר בצמחיה ריחנית ובראשי פרחים בשלל גוונים ובהם יכלו הילדים להינות משזירת זר קטן, אישי, זר ביכורים. פרחים הם תמיד חגיגה.



ובתיאום נפלא של ירוק ורוד ולבן,
 קצת רגיעה ליד המזרקה בכיכר המתחם.


ולתת למצלמה לעבוד...



11 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

ורד, פוסט יפיפה. אהבתי תאורי ה"לא צילמנו"- מרחב שאיפשרת לקורא הפוסט לדמיין.
מעניינת האמירה על זכרון. האם אנחנו זוכרים רק מצילומים? עד כמה צילום יכול לעצב את הזכרון?
אהבתי את הצילום של ביאליק מ"ביאליק", חציו התחתון של הפסל המרשים, וגם התמונה של הדס, בגבה אלינו, עם דובי כתום. כל כך פירחוני ומלבב

איריס

ציפי לוין אמר/ה...

הי ורד.איזה מתחם נהדר.ניצן ותומר כבר היו עם הכיתה, ורק אני עוד לא ביקרתי, אז יש למה לצפות! תמונות מקסימות של הדס,אכן פירחוני,שמח וקייצי. שבת נפלאה, ובריאה!

לוסי אלקויטי אמר/ה...

מקסים!
מאוד מתחברת לעניין הצילום. אני צלמת כפייתית...הצילום מנסה לתפוס זיכרון. והרבה פעמים זה עובד. בפעמים אחרות אני מסתכלת על צילום אחרי הרבה שנים וכבר החוויה כל כך דהתה מבפנים שגם הצילום לא עוזר.
אני חושבת שבמקום כמו בית של מישהוא זה טפשי לא לתת לצלם. זה לא תמונות במוזיאון שהאור של הפלאש מזיק. הייתי במוזיאון של תולדות הבתים בלונדון, צילמתי כמעט כל סלון שהוצג שם...
ושוב: מקסים!

ורד והדס אמר/ה...

תודה איריס, ציפי ולוסי.
להיכנס לאיזור המתחם זו הרגשה של כניסה לעולם אחר והסיור תרם לכך רבות עם הסיפורים, ההגשה של הנושאים, הדמויות , האוירה.
אם רק היינו יכולים גם לצלם בפנים זה היה מושלם...

Meital אמר/ה...

פוסט יפהפה :)
גם אני מרגישה שאם אני לא מצלמת, אני אשכח... אבל בעצם, נראה לי שאת הדברים שהכי הרשימו אותנו, תמיד זוכרים :)
התמונות יפהפיות! בעיקר השחור-לבן מתחת למרפסת ואין על התמונה על המזרקה... אני אוהבת תמונות של גב.. הן מעוררות השראה כזו, כמו הסתכלות את האופק..

רחלי אמר/ה...

מקסים! תמונות יפיפיות :-) וחבל שלא מרשים לצלם גם בפנים.
הטיול הוא במסגרת סיור מאורגן כלשהו, או שכל מי שמגיע למתחם זוכה בסיור וסדנה?

עירית אמר/ה...

נהדרות התמונות שהעלית
גם אלו שתיארת במילים
מדהים שילוב הצבעים בבגדים של הדס
והתאמתו לגווני הצמחיה בבריכה

שבוע טוב!
עירית

ורד והדס אמר/ה...

תודה מיטל, גם אני אוהבת במיוחד את תמונות הגב. אפשר הגיד שבכל סדרת צילומים שאני עושה יש כמה כאלה.

רחלי תודה. הבנתי שמתקיימים במתחם סיורים לילדים מידי שבת. הסיור כולל את בית ביאליק ובניין העיר וגם הצגה שאצלנו היתה איכותית. הסיור בתשלום. בכרטיס אחד להכל. לפרטים באתר:
http://beithair.org/your-home/guided-tours/
פשוט מגיעים, ומצטרפים לסיור שמתחיל. נראה לי שיש 2-3 סיורים בכל פעם.

ורד והדס אמר/ה...

עירית, התאמת הצבעים הדהימה אותי כשהעלתי את התמונות למחשב. תודה על תגובתך החמה. שבוע נפלא !

אנונימי אמר/ה...

וואו, איזה פוסט מדהים להתחיל בו את השבוע.
אני לא יודעת אם זאת היתה הכוונה לסמוך על כך שאנשים (מוכשרים) כמוך שביקרו במקום ויספרו במילים ובתמונות על החוויה שלהם במקום יעשו יח"צ כל כך טובים שאנשים יבואו רק כדי לראות במו עיניהם את שלא הותר לצלם.....אהבתי מאוד גם כך!
סילביה

ורד והדס אמר/ה...

סילביה...תארי לעצמך שעלית על הכוונה באמת...(-:
תודה רבה, אוהבת את תגובותייך המלאות בכל טוב.

Related Posts with Thumbnails