מוקדם בבוקר. תום וג'רי בטלויזיה. אני יושבת בתוך השמיכות הרכות שלי על הספה בסלון. "שוקו או חלבי ?" שואלת אמא. אני שומעת אבל עדיין לא עונה, תיכף אמא תשאל אותי שוב. ג'רי מתכנן עוד תעלול לתום. "שוקו או חלבי ?" אני שומעת שוב. "ש-ו-ק-ו" אני עונה. אמא מכינה את תיק האוכל שלי והבגדים כבר מוכנים על הספה לידי.
"תראי את קרני השמש על הנוריות" אומרת אמא, "אני חייבת לצלם" זה ייקח רק כמה דקות.
אני מחכה. אין לי בעיה. אני יכולה לראות עוד ועוד תום וג'רי. שאמא תצלם. והיא מצלמת.
"אוי זה יפה...איזו זוית...עכשיו צילמתי נורית מלמטה..הדסי, תראי ותלמדי..." אמא אומרת ומתלהבת.

הנה ראש של נורית צהובה שצפה במים
(העיצוב של אמא, ממש לפני שאנחנו יוצאות בבוקר)
ותמונה קבוצתית
ואחת ורודה (מזכירה לי טישו...)
וכך הרווחתי עוד כמה דקות מתוקות בבוקר עם תום וג'רי האהובים.