לצלם את הטעם

 איזה מאכל אמא היתה לוקחת איתה לאי בודד? עגבניה ! (ושוקולד...). כשהיא רואה עגבניה, כאילו ראתה אוצר.

אמא אומרת שאין כמו ריח של עגבניה טריה, זו שעומדת מחוץ למקרר.

היא אוהבת עגבניות בכל המינים והסוגים, גדולות, קטנות, שרי, משה דיין, עגבניות לא בשלות המונחות בסלסלה על שולחן המטבח, מחכות לצבען האדום שיגיע, שימתיק, שימריא אל הטעם.

כך אמא אומרת ומעבירה אלי את אהבת הירק האדום הזה. 

אין יום שאמא לא מכינה סלט. סלט ירקות, עם קצת מלח ושמן זית. אמא שוטפת וטועמת, מקלפת וטועמת, חותכת וטועמת...

את הסלט הטעים הכינה דודה איריס בשבועות. אמא לא יכלה להתאפק, (טעמה עוד לפני הארוחה) וצילמה...

אפרסק , הפרי האהוב על אמא.

אני אוהבת המון פירות ! אמא פחות....(נו, תנו לה עגבניות...)

וכמו עם הסלט, לא מוותרים על זיתים אצלנו ובאופן יומי, זיתים ירוקים ושמנים ובדרך כלל ללא גרעינים, חתוכים או שלמים, מככבים על שולחננו ומקבלים כבוד בקופסא יעודית מיוחדת.

תבלינים הם דווקא הצד של אבא. השף שלנו והמוסיף את הטעם לחיינו...

ו"למה אנחנו לא יכולים לאכול ממתקים כל היום ?" 

יש ספר כזה.

מעניין למה אמא קנתה לי אותו...