ביום הולדתי, שחל בחודש שעבר, בין ים הברכות הרבות והמרגשות שקיבלתי בפייסבוק של ורדים והדסים, זכורה לי היטב אחת מהן.
מילים שכתבה לי יפית כחלון בעלת הבלוג חלום ילדות. ובין מילותיה כתבה לי יפית שהפוסטים שלי מראים את רסיסי החיים והרגעים היפים שנמצאים פה ממש בהישג יד.
מילים אילו מתארות לדעתי באופן הטוב ביותר את מהות הבלוג, את העומד מאחוריו ואת הלמה בכלל לכתוב בלוג.
מעבר לכך שזהו מעין אלבום ויומן בעיקר עבור בתי הדס (שמפליאה ברשומותיה האישיות בבלוג לעיתים...), זהו גם מקום הנותן ביטוי לרגעי הקסם הפרטיים של משפחתינו, של היום יום, של פשטות השיגרה. תיעוד על ידי כתיבה וצילום של הנאות קטנות וגדולות, געגועים, נוסטלגיה, המלצות ושיתוף חוויות וכל אשר העולה על ליבנו.
"אמא תבקשי משאלה", ביקשה ממני הדס, ואני ביקשתי וצילמתי. |
לרגל ציון שנתיים לבלוג, אתמקד הפעם באהבה שלי לצילום.
מאז היותי ילדה אהבתי לצלם. בזמנו כמובן היו מצלמות עם פילם שהייתי צריכה לחשוב כמה פעמים לפני שצילמתי כדי לא לבזבז את סרט הצילום. אך בכל זאת ערמות של תמונות ואלבומים ממלאים את ארגזיי במחסן. (אין מקום בבית...)
צילום חלונות ופתחים למינהם עוררו בי עניין רב במשך שנים ובטיוליי בעיקר בחו"ל התמקדתי בנושאים אלו. קצת על כך בפוסט פאריז, חלונות וחלומות. מאז שנולדה בתנו הדס (ורכשנו מצלמה דיגיטלית כמובן), כמויות הקליקים אדירות ובקיצור, אין יום בלי לצלם.
בעלי, הידוע בעולם בעולם הוירטואלי כמתקן הזכרונות גם הוא כמוני מכור לצילום ומן הסתם הדס גודלת לתוך האוירה ויודעת שאין אין אין חגיגה בלי מצלמה.
לפעמים שואלים אותי: מה יש לצלם כאן? או : למה את מצלמת? קשה לי להסביר. אני מדמיינת את התמונה שתיולד מבעד לעדשה גם בסיטואציה שיגרתית לחלוטין. להעביר את הרגשתי, להביע ולהוציא לאור דרך הצילום, דרך התמונה.
אני רואה ומייד מתרגמת לאיך זה ייראה בתמונה.
הנה לפניכם, לקט מתוך פוסטים וצילומים שצילמתי השנה, שאותם בחר עבורכם בעלי אילן.
להנאתכם... (כל כותרת וכל תמונה הם קישור לפוסט).
רקפות מלכותיות
להנאתכם... (כל כותרת וכל תמונה הם קישור לפוסט).
רקפות מלכותיות
יער מעלה החמישה. בוקר
מושב יד השמונה. הגן התנכי. אחרי הצהריים
טיול פריחה רגע לפני שהחורף בורח
יום הולדת חם, מתוק ומלוח
הממלכה של קלוד מונה. לשוב לג'יברני
אלול בירושלים
אור בתבור
הים. מחשבות ביום סתיו
טיפטופי אהבה מפאריז
חיבורים צבעוניים בפאריז
אגמון החולה. לא רק הציפורים נודדות...
עוד ועוד בעין הוד. יום הולדת של יופי ושלווה
אני רוצה להודות...
לבעלי האהוב על התמיכה הרבה והפרגון (וגם הסבלנות....).
לבתי אוצרי, היהלום שלי הדס, שהיא מקור השראה גדול.
לאחותי הציירת המוכשרת איריס, המעודדת, מבקרת ו"דוחפת" אותי לעשייה וליצירה וכמובן לקוראי ולמגיבי הבלוג והפייסבוק של הבלוג המשמחים אותי בכל תגובה ובכלל מעצם ההתעניינות והקריאה.
עם צילום זה שצילמתי בשדות מלאי פריחה ויופי, אני שולחת לכולם אור, צבעים, שמחה והנאות מהרגעים הקטנים.