יום שבת, 25 ביוני 2011

החייל והאור

המפתח מסתובב, המנוע מתעורר, חלון הרכב יורד אט אט,
נסיעה קצרה לאחור, יציאה מהחניה וקדימה,
אל בוקר חדש, אל הגן.


ברכת הבוקר של ילדה קטנה, עוד לא בת חמש,
ברכה שהפכה ביוזמתה לנוסח קבוע ויומי,
ברכה השלוחה לחייל שלנו שלא רואה את האור,
לא את אור השמש ולא את האור בקצה המנהרה.


מברכת "בוקר טוב ובהצלחה לגלעד שליט", מתחילים את היום.
מברכת "שבוע טוב ובהצלחה לגלעד שליט", מתחילים את השבוע.


ועוברים הימים, עוברים חודשים וחולפות השנים,
והיום כבר חמש שנים.
שלט אחד צועק בשתיקתו.
פקק. הכל תקוע.

איזה אבסורד.


ועדכון של תקווה היום, ה-11/10/11
תקווה חדשה לשחרור


מחכים לך גלעד


והנה היום, ה-18/10/11
יום שלישי, שבע בערב
וגלעד שליט כבר בבית.


ושב הבן הביתה.
בשעה טובה. 



3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

כל יום שעובר מזכיר יותר ויותר את הסיפור של חייל אחר, של רון ארד. מה שכואב בכל הסיפור של גלעד שליט הוא שהוא לא בלבנון או באיראן. לא גלעד שליט שבוי בעזה ...כך לפחות אני מקווה. בכל זאת נראה שלא למדנו דבר ורק חוזרים על אותן טעויות וכך עוברים הימים השבועות והשנים. הוא תקוע במחשכים בעזה ואנחנו תקועים בפקק - ורק מהשלט על המשאית לפנינו מבינים מה זה להיות תקוע באמת!!
סילביה

ציפי לוין אמר/ה...

מתוקה הדס. יפה שהיא זוכרת. אני מקווה שדי מהר הכל יגמר והברכות ישתנו למשהו אחר. נקווה שגם מי שעומד בראש המדינה שלנו זוכר. לצערי זה לא נראה כרגע. שבוע טוב.

איריסיה אמר/ה...

אמן

Related Posts with Thumbnails