טיול של שבת. אמא, אבא ובת. את פנינו מקבלים שלישייה שנראית כמו משפחה. גם שלושה. מסתכלים לעברנו במבט מהצד ואחת מהן (שנראית הקטנה) מתבוננת כלפי מטה לגובה של הדס. שתי משפחות. אנשים וינשופים.
אגם קטן. המים שקטים. באיטיות רבה מתרומם לו הר.
ומציץ לעברי.
רגשות הפחד והסלידה (שמקורם בעיקר באגדות) מתחלפים בחיבה למתיקות שיש בתנועת ההתכרבלות והפינוק בכנפיים הגמישות הרכות.
כשכולם רעבים אז כולם רעבים. משפחה שלמה מחפשת אוכל.
לי זה נראה יותר לחפש משהו שאבד.
מחט בערימת שחת...
המבט קצת מיואש, אולי בגלל החום. כובע צמוד לראש, מלא בפרווה (יכול להיות מעיק בחום שלנו...)
"לא טוב היות הקוף לבדו" ...נתקלנו בביטוי הזה ליד הקופים.
הנה אחד במשחק מחבואים, ממתין בבטחון לרגע הגילוי.
ואחד שכבר הגיע לפיסגה ...
