פוסט על חלונות, דלתות, פתחים, מתחבר לי לתקופה זו של לקראת ראש השנה ופתיחת שנת הלימודים. חלונות תמיד אהבתי לצלם בכל טיוליי בחו"ל ובארץ מאז שהתחלתי להתמכר למצלמה. הפעם בביקורנו בבודפשט, החלונות "קראו" לי. ממש כך . בחלקם קצת מזכירים לי את חלונות פאריז , שהוקדש להם פוסט בעבר פאריז, חלונות וחלומות (קישור).
הפעם חלונות בהונגריה. באופן אישי, הביקור היווה עבורי פתח מאד נוגע לסיפורי ההיסטוריה היהודית מתקופת המלחמה. חלונות הלוקחים אל העצב והזוועות אותם חוו היהודים, מול אותם חלונות יפים וצבעוניים של היום, הלוקחים אותי אל המסתורין של מה שנמצא מאחורי, של אופן העיצוב, של פתח וכניסה לעולמות שונים הנמצאים שם בפנים.
אפתח עם חלון צבעוני, חלון החובק צנצנות חמוצים המאד קרובות
לליבי. כשפגשנו אותו בעיירת האמנים בסנט אנדרה, הדס ואני, כל אחת במצלמתה, התחלנו לצלם ולצלם, בעיקר עבור סבא שמכין כל טוב של חמוצים. הנה אחת:
סבא יוסי ודאי יאהב גם את החלון הזה עם הסיפולוקס. האהיל מחזיר אותי לילדותי. חלון לימים של פעם.
וקצת פחות זום להרחיב את המבט
הפעם חלונות בהונגריה. באופן אישי, הביקור היווה עבורי פתח מאד נוגע לסיפורי ההיסטוריה היהודית מתקופת המלחמה. חלונות הלוקחים אל העצב והזוועות אותם חוו היהודים, מול אותם חלונות יפים וצבעוניים של היום, הלוקחים אותי אל המסתורין של מה שנמצא מאחורי, של אופן העיצוב, של פתח וכניסה לעולמות שונים הנמצאים שם בפנים.
אפתח עם חלון צבעוני, חלון החובק צנצנות חמוצים המאד קרובות
לליבי. כשפגשנו אותו בעיירת האמנים בסנט אנדרה, הדס ואני, כל אחת במצלמתה, התחלנו לצלם ולצלם, בעיקר עבור סבא שמכין כל טוב של חמוצים. הנה אחת:
עוד חלון באותה עיירה, הפעם עם פריטים מסורתיים
סבא יוסי ודאי יאהב גם את החלון הזה עם הסיפולוקס. האהיל מחזיר אותי לילדותי. חלון לימים של פעם.
וסיפור קטן. לאחר שצילמתי את החלון והתקרבתי להדס המתבוננת לכיוון שמלות קטנות, ראיתי שיש שם פתח, ולמטה עומדת ילדה קטנה ומסמנת להדס לרדת.
מתברר שלמטה יש מין פטיו כזה עם חנויות שנראה
לי שגם גרים שם, עם תופרות שעובדות במקום ובכל החנויות יש שמלות, בגדים בדים. ירדתי לשם עם הדס והאמא או הסבתא של הילדה
הקטנה, מלאת חיוכים, עשתה לנו סימנים עם הידיים להיכנס ולראות.
היתה שם אוירה
קסומה שראיתי בסרטים של פעם. תיארתי לעצמי את הילדה הקטנה שגרה שם ומסתובבת לה בין
הבגדים, הריחות והתופרות המבוגרות ו"צמאה" לחברה בגילה.
החלון הבא הוא בעצם החלון הראשון שצילמתי, הנמצא מול בית הקפה הראשון בו ישבנו מייד לאחר הנחיתה. אפשר לומר הקפה והעוגה המתוקים ביותר של תחילת החופש...
וקצת פחות זום להרחיב את המבט
הדמיון לפאריז בא והולך ופה בצילום הזה הוא בא בגדול...
ועוד קצת דמיון פאריזאי בחלונות הקסומים באור של שעת בין ערביים
השתקפות במבט אל השמיים בזמן ארוחת הערב במדרחוב השמח
שיטוטים ברחובות מגלים צבעים וציורי קיר לצד החלונות היפים
וקילופי צבע המוסיפים אופי.
"אמא, מזל שהאוטובוס עצר ויכולת לצלם..." כך אמרה לי הדס לאור ההתלהבות מהחלון בזמן נסיעה באוטובוס הקומותיים התיירותי
קצת פאר במלון הצמוד לבית הקפה "ניו יורק". קפה, עוגה ונצנוצים למצלמה...
וצילום קסום שצילמה הדס באותו מקום (נחת...בהחלט דור ההמשך...)
ומן העושר אל הפשטות הצבעונית
ומהעיר, אל הירוק ב"טירת העננים" בעיירה ווישגרד
ועוד פתח הפעם עירוני ומזמין
מבט החוצה מן השוק המקורה
ומבט מחדר המלון שלנו אל הסימטה, לבדוק מה מזג האויר נכון לאותו רגע (טוב נו...4 עונות השנה בשעה)
חלון לנוף ברגשות מעורבים. צילום לאחר יציאה מביקור בבונקר בו נמצא תיעוד זוועתי של המלחמה, אל מול הנוף המשכר, המפואר והרגוע...
ואין מתאים יותר לצילום המסיים פוסט זה - חלונות בית הכנסת הגדול בבודפשט. אחד הביקורים המרגשים ביותר אותו חייב לעצמו כל יהודי לדעתי. האור השמיימי החודר מן הגג מעלה ומציף את יופי וקסם המבנה, המסורת, הסיפורים האישיים של יהודי תקופת המלחמה והכאב הגדול לנוכח מה שהתרחש במקום זה.
חלונות והתחלות נקשרים בעיניי, פתחים לדרכים חדשות.
שהשנה החדשה תהיה מלאת חלונות של אור ותקווה, בריאות, הצלחות ורק שמחות.
פוסטים נוספים בנושא הונגריה:
איך אומרים צבעים בהונגרית?
משהו מתוק. מוזיאון המרציפן ההונגרי
לא רק מרק גולאש
"זה תמיד אהבה..." קצת רומנטיקה הונגרית (בעיקר)
חגיגת הבובות הגדולה
פוסטים נוספים בנושא הונגריה:
איך אומרים צבעים בהונגרית?
משהו מתוק. מוזיאון המרציפן ההונגרי
לא רק מרק גולאש
"זה תמיד אהבה..." קצת רומנטיקה הונגרית (בעיקר)
חגיגת הבובות הגדולה
