רחשי בלונים מעירים אותי

אני תמיד מתעוררת מוקדם. אבל בשבת התעוררתי לאט לאט, מאוחר מהרגיל. שמעתי את אמא ואבא מדברים בסלון ומחכים שאקום.
"נו דוקא היום היא ישנה מאוחר..."? שמעתי אותם. נשמעו לי נרגשים. העיניים נפתחות ואני נזכרת שהיום, היום הוא יום ההולדת שלי. חיכיתי וחיכיתי , ספרתי וספרתי והנה זה בא. בלונים תלויים של נסיכות וטינקרל בל חיכו לי בגאווה, קשורים לפינות המיטה והנה, גם דגלונים צבעוניים. אני קמה בריצה, יוצאת לסלון ובלונים, בכל מיני צבעים, וסרטי קישוטים של נסיכות מקשטים את הקירות. שירי יום הולדת מתנגנים, אני רצה בהתרגשות ומחבקת את אבא ואמא ומתיישבת על הספה הורודה שלי.
אני מתרגשת. רואה ברכה גדולה ומנגנת של קיטי. אמא מקריאה לי , בקולה הנרגש. מתנה עטופה בנייר אדום ונוצץ מחכה לי על הכסא. זה היום שלי. 

"היום את כבר בוגרת", אומרים לי. אני רצה לחדר ובודקת במראה מה השתנה בי. בוקר יום הולדת מתוק שלי.