יום שני, 6 בספטמבר 2010

אוניק ליקך...עוגת הדבש של אמא שלי

כשמגיעים לאמא ועל השולחן מונחות כמה תבניות של אוניק ליקך
 (עוגות דבש) אז זה ברור. ראש השנה הגיע.
ותמיד אנחנו אומרות, למה להכין אותן רק בראש השנה? הרי הן כל כך מתוקות וטעימות, מזכירות את הילדות, את הבית החם, את סבתא ברטינה. ותמיד סוגרים על הבטחה שלא נחכה עד ראש השנה הבא וגם במהלך השנה אמא תאפה אותן. זה לא ממש קורה, בעצם אולי, פעם, פעמיים אבל אין כמו אפייתן לקראת ראש השנה. הטעימה המחודשת של פרוסת העוגה, התענוג המתחדש כל תחילת שנה.
ולא סתם עוד עוגת דבש.
מי שטעם אותן יכול להעיד שאין, אבל אין אין אין כמותן.
יש קסם במתכון ואגלה אותו למי שמעוניין.

שנה טובה

5 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

יאמי. מסכימה בהחלט. אין כמו העוגות האלו וכדאי לחכות שנה בכל שנה

אנונימי אמר/ה...

התגובה הקודמת היתה שלי. איריס

ציפי לוין אמר/ה...

נראה מעולה! אני מבקשת מתכון!!
שנה נפלאה, מתוקה במיוחד!!

אנונימי אמר/ה...

נראה ממש טוב מעורר בי חשק לעשות גם שתהיה לך שנה מתוקה מתוקה נשיקות

ורד והדס אמר/ה...

תודה לכולכן, שתהיה שנה מתוקה וטובה לפחות כמו העוגות המופלאות האלו.
ציפי, כמובן שאשלח לך את המתכון.

Related Posts with Thumbnails