כשמגיעים לאמא ועל השולחן מונחות כמה תבניות של אוניק ליקך
(עוגות דבש) אז זה ברור. ראש השנה הגיע.
ותמיד אנחנו אומרות, למה להכין אותן רק בראש השנה? הרי הן כל כך מתוקות וטעימות, מזכירות את הילדות, את הבית החם, את סבתא ברטינה. ותמיד סוגרים על הבטחה שלא נחכה עד ראש השנה הבא וגם במהלך השנה אמא תאפה אותן. זה לא ממש קורה, בעצם אולי, פעם, פעמיים אבל אין כמו אפייתן לקראת ראש השנה. הטעימה המחודשת של פרוסת העוגה, התענוג המתחדש כל תחילת שנה.
ולא סתם עוד עוגת דבש.
מי שטעם אותן יכול להעיד שאין, אבל אין אין אין כמותן.
יש קסם במתכון ואגלה אותו למי שמעוניין.
שנה טובה
5 תגובות:
יאמי. מסכימה בהחלט. אין כמו העוגות האלו וכדאי לחכות שנה בכל שנה
התגובה הקודמת היתה שלי. איריס
נראה מעולה! אני מבקשת מתכון!!
שנה נפלאה, מתוקה במיוחד!!
נראה ממש טוב מעורר בי חשק לעשות גם שתהיה לך שנה מתוקה מתוקה נשיקות
תודה לכולכן, שתהיה שנה מתוקה וטובה לפחות כמו העוגות המופלאות האלו.
ציפי, כמובן שאשלח לך את המתכון.
הוסף רשומת תגובה