יום שבת, 30 באפריל 2011

לפגוש את יושקה
























זהו יושקה. סוף סוף נפגשנו פנים אל פנים. אני אוהבת את השם יושקה, את הסיפור עליו, את התלתלים שלו ואת המלפפונים (למה מלפפונים? קיראו את הספר ותדעו...).


הולכים ל"ערב השקה לספר יושקה", אמא אמרה. מה זה השקה? אולי נשיקה? כן, כן, אני חושבת....כי כולם התנשקו שם ואפילו יושקה הבובה.


את הסיפור על יושקה הציגו גרא גינזבורג, שכתב את הסיפור ו פלורנס פיש חכם השחקנית המוכשרת שהצחיקה אותי בהחזיקה את יושקה הקטן שהקשיב והשתתף בהקראת הסיפור על עצמו אך בעיקר התרכז בקרוקס החדשות שלו. 


גרא גינזבורג, פלורנס פיש חכם ו...יושקה

את "יושקה" הבובה המתוקה עיצבה מירי מנדל , אמנית ומעצבת בובות תיאטרון
ואת האיורים הנפלאים לספר איירה לוסי אלקויטי המוכשרת.






ערב ההשקה לספר יושקה, קפה קרדו, יפו.


יום שבת, 23 באפריל 2011

קצת אני

"אמא...תחייכי הרבה אז יהיו לך גומות", אמרה לי הדס היום. "הנה, הנה, יש לך קווים על הלחיים, תחייכי, הן יבואו, הגומות"...אבל הן לא באות.
אין לי גומות. זו אני.
אני ילדה. הילדה שתמיד בתוכי. אולי ילדותית, אולי לא, קצת רצינית, קצת לא.  
אוהבת אגדות, סיפורי ילדים, סרטים מצויירים, נסיכות, פיות, ורוד. 

אוהבת מחול, בלט קלאסי, ריקודי בטן, ריקודי עם. 
לא, לא רוקדת. רק לפעמים בסלון עם הדס. 
הנה אני - ורד רקדנית פלמנקו.
עיבוד פנים בתמונה, אילן "מתקן הזכרונות"
אוהבת לטייל בארץ, בעולם, להיות במיוחד בערים האירופאיות ולחוש את האוירה. 
נו טוב...בעיקר בפאריז.
אז דוקא ממקום שלא מתחבר אלי במיוחד,
הנה אני - ורד ההודית.
עיבוד פנים בתמונה, אילן "מתקן הזכרונות"


אוהבת לעצב אלבומים, להתעסק עם תמונות, אוהבת לכתוב סיפורים קצרים, אוהבת לצייר, לעשות עבודות יד, ליצור.
אני עובדת בעבודה שאינה קשורה לדבר ממה שכתבתי. נקלעתי אליה במקרה לפני שנים ונשארתי.
נראה שגם בה אני מוצאת עניין. אבל בה ובגללה אני בעיקר חולמת על כל אלה.


אני מגשימה ככל יכולתי את אהבתי לצילום
וכותבת לעיתים סיפורים קצרים וגם כאן בבלוג (בשיתוף עם ביתי אוצרי, הדס) ובבבלוג חדש משותף עם אילן בעלי מתקן הזכרונות.


זאת אני















יום ראשון, 17 באפריל 2011

מוזיאון מזכרת בתיה. חזרה בזמן


בשבוע שעבר, המושבה הקטנה מזכרת בתיה, התגלתה לי לאחר הביקור ביריד של נתנאלה לא רחוק משם.
ידעתי שהיא קיימת אך מעולם לא ביקרתי בה. 
כשמה כן היא. מזכרת. זכרונות. 
עבורי היא מקום חדש אך היא מעלה בי זכרונות.

להיכנס למזכרת בתיה זה כמו להגיע לשכונת חבצלת בעיר רחובות השכנה, בה היו גרים דודיי Zanka ו- Matey...ז"ל.
היינו מגיעים אליהם בימי ילדותי, בית קטן וישן, מוקף בדשא, פרחים ועצי פרי, חלונות של פעם מעץ ורשתות נגד יתושים וזבובים, קולות של שמחה וחיוך מסביר פנים.

ביקור במוזיאון המושבה מפגיש את הבאים בפנים טובות ומחייכות של המתנדבים הנהנים (כך זה נראה) להחיות את המקום, להסביר, להדריך, להמליץ ובעיקר לתת הרגשה של בית.

הביקור הינו חזרה בזמן. מעניין לראות את המוצגים העתיקים והיפים כמו מכונת התפירה, כלי העבודה, פינת הסנדלר ועוד (תיאלצו לראות בעצמכם במוזיאון...)


סוס הנדנדה היפה הזה קצת מזכיר לי את הסוס של בילבי...
הבובות הקסומות ובובת האריג התפורה, סרוגה ורקומה ביד.
התמונות הקטנות (מדבקות) מאחורי הבובות, פעם היה לי אוסף של כאלו בדיוק.

מחוץ לבית המוזיאון עומד לו שובך יונים ענק מפח.
לא ראינו יונים. כנראה שגם הן כבר עברו מודרניזציה...


הדס נזכרה שהיא צריכה להתקשר, אז הרגשנו קצת כמו בלונדון וגילינו שאפילו זה עובד...


ולרגל הפסח הבא עלינו לטובה, מצאנו במוזיאון את
הגדת ברסלאו, מהמאה ה-18 שנכתבה וצויירה בידי נתן בן אברהם.
כתב יד בדיו, צבעי מים וגואש על נייר.


מוזיאון מזכרת בתיה מרתק ומעשיר,
 וניתן לומר שאף מחבק את מבקריו,
מחזיר למסע בזמן ומשאיר חוויה למזכרת.


חג פסח שמח

יום חמישי, 14 באפריל 2011

מתקן הזכרונות, בלוג חדש נולד


זה היה רק עניין של זמן. צילומים ישנים עם סדקים ופגמים, צהובים מהזמן שעבר, תמונות מהאלבום הישן, שרוצים לשמר או להפוך למתנה מרגשת. ולעיתים תמונות חדשות הזקוקות לתיקונים, העלמת פרטים או רקעים, שיפוץ פה ושם (איפה שצריך)...כל אלה ואחרים התחילו להגיע לידיו המוכשרות של אילן (בעלי !!!!!!!!!) והוא החל במעשה הקסמים שלו.
מתקן הזכרונות.


זה היה רק עניין של זמן. תיק העבודות גדל ותפח, ההתמקצעות, הידע והנסיון והבקשות: "תעשה לי גם" של מי שמכיר.


זה היה רק עניין של זמן עד שיוולד לו בלוג משותף של אילן ושלי שיציג את התמונות שבעיבודו ואת הסיפור המסתתר מאחוריהן במילים שלי. 


מוזמנים לפוסט הראשון, נשמח לביקוריכם ולתגובותיכם.


הPage בפייסבוק Ilan Picture Restore   
מתקן הזכרונות - שחזור ותיקון תמונות (קישור)

יום ראשון, 10 באפריל 2011

חגיגת הקאפקייקס !

אני אוהבת קאפקייקס. ולא משנה ממה הם עשויים. בד, חימר, קלקר, פלסטלינה ומה לא...
הפעם פגשתי אותם ביריד.  Garden Boutique Fair. של נתאלה. יריד צבעוני ומיוחד.
כשפגשתי (סוף סוף) את יעל יניב המקסימה, החגיגה החלה.
קאפקייקס צבעוניים, יפים ומפתים וקשה...קשה לבחור. רובם נחטפו ביומו הראשון של היריד ולא נותרו הרבה אך אחד שעמד לו בצד, ורוד (נו, טוב...זה הצבע שלנו) עם ורד אדום, נגע לליבי. הדס בחנה את כולם והחליטה: את זה. אותו אחד שבחרתי. שתינו פה אחד (למרות שאני...הייתי רוצה את כולם..)



הקאפקייקס של יעל יניב והורוד מקדימה...שלנו !!!!


חגיגת הקאפקייקס ביריד המשיכה כשפגשנו את היצירות המתוקות של נוצ'י בייבי. קאפקייקס עשויים ממגבות. איזה יופי למטבח.


והקאפקייק הבא שפגשנו עמד לתפארת בדוכן של קסם שימושי בין ערכות משחק שכל ילדה חולמת...(וילד...)

אבל...כשהתקרבנו לבית הקפה הקטן והמתוק בגינה, לא יכולנו שלא לנסות את הקאפקייקסים האמיתיים !!!
המתוקים מתוקים ויפים יפים של דבי שוורץ. יאמי...


חזרנו הביתה (לאחר טיול נוסף בסביבה שיוקדש לו פוסט נפרד...)
 היישר לשנת צהריים מתוקה,
כשעל המדף מונח לתפארת, הקאפקייק הורוד ומלא האהבה של
 יעל יניב.

ובהשראת החגיגה הגדולה, 
 בשעת אחר הצהריים, 
הדס ואני הכנו את הקאפקייקס הפרטיים שלנו.


שבוע מתוק !

יום שלישי, 5 באפריל 2011

יושקה

יושקה הוא ילד חמוד ומתולתל שאוהב לאכול דבר אחד בלבד: מלפפון ירוק מקולף.
אני אוהבת מלפפונים. כשאני רעבה ומתחילה חשוב מה לאכול, תוך כדי התארגנות לארוחה אני מוציאה מהמקרר מלפפון, מקלפת, קצת מלח והופ...הוא נזלל. הכי מהיר, הכי מרענן, הכי מרגיע את הרעב של אחרי הצהריים כשאני חוזרת מהעבודה. מרגיע לכמה דקות...
כשפגשתי את יושקה, גיבור הספר של גרא גינזבורג מיד התאהבתי והבנתי אותו. 
הכרתי את יושקה עוד לפני שנולדה דמותו המאויירת ודימיינתי אותו.
דמיינתי די קרוב לאיורים הנפלאים של לוסי אלקויטיקודם כל התלתלים. ילד מתולתל מייד נוגע בליבי.


                                 הכירו את יושקה.




זהו יושקה עם חולצת המלפפונים שלו,
(משחק וצמוד מאד למלפפונים שלו...)


הכירו את אמא של יושקה. הדואגת לבריאותו. גם בה התאהבתי ואפשר להבין למה...


אני אוהבת את התנועה שלה הנוברת במקרר העמוס בתקווה שתמצא את "המציאה" שיושקה יאהב...
לפעמים אני מוצאת את עצמי באותה תנועה מקווה למצוא אוצר טעים.

וזהו רופא. אחד הרופאים שבספר. הרופא הזה דווקא. הוא החביב עלי ועל הדס. נו בטח...בגלל כל זוגות המשקפיים שלו.
כאן אנחנו תמיד עוצרות לספור כמה יש...


והכירו את האבא החכם של יושקה והחברים. 


לא אגלה מדוע אבא חכם (בעצם אבא תמיד חכם לא?) ולא אוסיף עוד תמונות (יש עוד הרבה בספר).
אני רוצה להשאיר את חווית גילוי העלילה והאיורים הנפלאים לכם ולילדים.

חוויה נעימה מובטחת.




   "יושקה", מאת  גרא גינזבורג
איורים, לוסי אלקויטי
הוצאת הקיבוץ המאוחד

יום שבת, 2 באפריל 2011

יריד אביב. קולאז' סייל ואני...


"לאן מטיילים היום ?"  שאלתי את אמא. "יוצאים לשדה ?" "לספורטק ?"...אמא חייכה ואמרה: "ליריד" !
יריד ... חשבתי לעצמי. זה המקום עם הדוכנים...ממממ מעניין מה יקנו לי....
אמא ואבא ארזו מצלמות, מים וכריכים ויצאנו.
בדרך אמא אמרה לי, "תראי את הפריחה הדסי, הכככככככל צהוב".  עניתי לאמא שלא הכל צהוב. יש גם ירוק וחום וכתום....

הגענו. מוזיקה נעימה והמוווווווון אנשים. "היריד של קרן", אמא אומרת ומייד ראינו אותה. 
היא חייכה אלי ושמחה לראות אותי.
אני שמחתי לראות את הרהיטים היפים ומיהרתי להוציא מצלמה ו...לעבוד...
 הרהיטים היפים של הגר


טיילנו בין הדוכנים, אמא שמחה לפגוש בנות שהיא מכירה (או הכירה דרך המחשב שלה...) ואני פגשתי חברים מתוקים. המכוניות של  KIDIZ.
נהגתי בשמחה על אחת המכוניות הקטנות כשלפתע ראיתי שאחרת עם עיניים גדולות נעלבת שלא בחרתי בה. מייד עברתי לנהוג גם עליה. שלא תקנא...


"איפה ההפעלות ? " שאלתי. "הנה פה ליד" ענתה לי שושי שקולעת סלים, עריסות ועגלות כל כך יפות.
הנה, זה כאן. שולחן גדול, ניירות צבעוניים, דבק ופרצוף חמוד כחול. 
מייד ניגשתי למלאכה. והנה התוצאה. כתר נפלא.



המשכנו לטייל בין הדוכנים והגענו לדוכן צבעוני. "תבחרי לך סבון שאת רוצה". אמרה אמא. בין כל הסבונים היפים של LATIKA בחרתי את סבוני קיטי כמובן. שלישיית סבונים. אחד לי, אחד לאמא ואחד לאבא...
המשכתי לטייל עם שקית הקנייה שלי ופגשתי בובות יפות וביניהן בובה הנקראת סילביה ואחת אחרת תיקי וזה מאד הצחיק את אמא שיש לה שתי חברות שכך קוראים להן...

וליד הבובות פגשתי המון ורוד בדוכן של המלך זאזא.
איזה יופי...זה הזכיר לי את שמיכת הפוך שהיתה לי במיטת התינוקות שלי...


ואין כמו לשבת לנוח על כסאות הקש תחת העץ,
 לשתות סודה צבעונית בטעם תות ולזלול קוראסון שוקולד
(אם לא על הכתפיים של אבא, אז על הברכיים גם טוב).


ו"כיף" עם אמא על נדנדת העץ הסגולה. 



  "אמא...מתי היריד הבא ?..."

Related Posts with Thumbnails