מוזיאון מזכרת בתיה. חזרה בזמן

בשבוע שעבר, המושבה הקטנה מזכרת בתיה, התגלתה לי לאחר הביקור ביריד של נתנאלה לא רחוק משם.

ידעתי שהיא קיימת אך מעולם לא ביקרתי בה. 

כשמה כן היא. מזכרת. זכרונות. 

עבורי היא מקום חדש אך היא מעלה בי זכרונות.

להיכנס למזכרת בתיה זה כמו להגיע לשכונת חבצלת בעיר רחובות השכנה, בה היו גרים דודיי Zanka ו- Matey...ז"ל.

היינו מגיעים אליהם בימי ילדותי, בית קטן וישן, מוקף בדשא, פרחים ועצי פרי, חלונות של פעם מעץ ורשתות נגד יתושים וזבובים, קולות של שמחה וחיוך מסביר פנים.

ביקור במוזיאון המושבה מפגיש את הבאים בפנים טובות ומחייכות של המתנדבים הנהנים (כך זה נראה) להחיות את המקום, להסביר, להדריך, להמליץ ובעיקר לתת הרגשה של בית.

הביקור הינו חזרה בזמן. מעניין לראות את המוצגים העתיקים והיפים כמו מכונת התפירה, כלי העבודה, פינת הסנדלר ועוד (תיאלצו לראות בעצמכם במוזיאון...)

סוס הנדנדה היפה הזה קצת מזכיר לי את הסוס של בילבי...

הבובות הקסומות ובובת האריג התפורה, סרוגה ורקומה ביד.

התמונות הקטנות (מדבקות) מאחורי הבובות, פעם היה לי אוסף של כאלו בדיוק.

מחוץ לבית המוזיאון עומד לו שובך יונים ענק מפח.

לא ראינו יונים. כנראה שגם הן כבר עברו מודרניזציה...

הדס נזכרה שהיא צריכה להתקשר, אז הרגשנו קצת כמו בלונדון וגילינו שאפילו זה עובד...

ולרגל הפסח הבא עלינו לטובה, מצאנו במוזיאון את

הגדת ברסלאו, מהמאה ה-18 שנכתבה וצויירה בידי נתן בן אברהם.

כתב יד בדיו, צבעי מים וגואש על נייר.

מוזיאון מזכרת בתיה מרתק ומעשיר,

 וניתן לומר שאף מחבק את מבקריו,

מחזיר למסע בזמן ומשאיר חוויה למזכרת.

חג פסח שמח