הטוב הוא את

הבטחתי דברים טובים בבלוג. רק דברים טובים.

הטוב בסיפור הזה הוא את.
עדי, חברה יקרה. בשעות הרבות של "בילוי" בדרך לעבודה, חוזרות פניך, חוזר סיפורך, חוזרים הזכרונות הרבים של היום יום, של החוויות המשותפות, של חיוכך הטוב.
עדיין לא נקלט, עדיין נדמה שפשוט יצאת לבקר חברה ותחזרי.
והימים עוברים, השבועות, החודשים והיום, הפעם הראשונה של יום הולדתך, ואת אינך.

בסיפור הזה אין סוף טוב. יש אי צדק, כאב, פחדים, גורל אכזר, צער, כעס, געגוע.
אי הצדק שהמחלה בחרה בך.
כאב בלתי נסבל שלך וכאב הלב של הקרובים אליך.
פחדים מהלא ידוע ומהתפתחות המחלה.
גורל אכזר שעייפו בך הכוחות להתגבר עליה.
צער על חיים צעירים שנקטעו, על קטנטונת שנשארה בלי אמא, על בעל אוהב שנותר לבד.
כעס...למה זה היה צריך לקרות לך.
געגוע. אליך.

הטוב בסיפור הזה הוא את.  החיוך הנעים שלך, הכוחות, העושר הפנימי. השיר "מילה טובה" הוא בשבילך, יש בו את האופטימיות הגדולה שלמדתי שהיתה בך. 
המשיכי לשמור על משפחתך האוהבת מלמעלה.
חברה ושכנה שלי יקרה. את תמיד כאן.