לא, אני לא תופרת.
במקום להכין במו ידיי אני קונה במו כספי (או במו כספה של אימי, סבתא של הדס).
הלוואי וידעתי לתפור, חלום כמוס (נו...עכשיו כבר לא...).
כיון שאני לא יכולה להציג את פאר עבודת היד שלי...נותר לי להציג את עבודת המצלמה שלי.
שמלת החלומות של הדס (נסיכת הברבי) ניצבה בגאווה על הקולב כשבועיים שלושה לפני חג הפורים.
ורדים, תחרות, פייטים, נוצצים, בד רשת ומה לא...
הרגע הגדול הגיע, השרביט והכתר הוברקו, גרביונים כובסו ונעלי בובה צוחצחו
והכל ורודדדדדדדדדד !!!
ולאחר החגיגה המלכותית בגן,
יצאנו לחגוג בעדליאדע והפעם במראה שובב של מיני מאוס
(ששלפנו מפורים קודם)
מיני שלנו הנוצצת באדום עם נקודות לבנות
פוגשת ספרדיה עם נקודות שחורות
וצבעים מתערבבים בצבעים, עושר של בדים ואביזרים.
שיהיו לנו רק שמחות ונצנוצים
(ולא רק בפורים)
7 תגובות:
הי ורד. תמונות מקסימות, צבעים נהדרים וככ שמחים. הדס בובה, בכל תחפושת וגם בחיים. שהיה סופ"ש קצת קצת יותר שמח.
הייתי רוצה ללבוש שמלות כאלה בימי חול..
פעם בתקופת חימודי בבצלאל שאלתי שמלת כלולות מחברה ,היא היתה נפוחה ומרשרשת עם המון שכבות קצפת,רצתי איתה במסדרונות המחלקה כמו ילדה שזכתה בפרס.
השנה הייתי פירטית בשנה הבאה אני מתכננת לפרגן לעצמי תחפושת פיה עם המון טול ונצנצים
גם אני הייתי רוצה שמלות כאלו...כשהייתי בניו יורק בבתי הכל בו הגדולים היו שמלות נשף מפוארות (כמו בסרטים), רציתי רק למדוד ולהצטלם ...אך לא העזתי...
שבת שלום לכן ציפי ונעה, תודה על תגובותיכן.
עבודות המצלמה שלך מקסימות!
תמשיכי, אני אוהבת.
תודה יעל (-:
וואהו, ורד איזה תמונות נהדרות!!!! הדס נראית נסיכה בובתית כ"כ. בפוסט כזה מיוחד הייתי ממשיכה להתענג אפילו על עוד תמונות כאלו משגעות.
נשיקות יקירתי.
תודה רותי, איזה כיף לקרוא.
יום נפלא (-:
הוסף רשומת תגובה