אני אוהבת מלח. אוהבת מלוח. אוהבת את ים המלח.
את יום ההולדת של בעלי החלטנו לחגוג במקום הכי נמוך בעולם.
לילה אחד מחוץ לבית, רק שנינו, במקום רגוע ושקט, במלון ספא, מלון ZEN,
ללא ילדים, להירגע ולהתמכר לצלילי המוסיקה הנעימים הבוקעים שם לאורך כל היום ולנוח.
השבוע החל אצלי בחום שטיפס ועלה, התמקם לו בגובה וסרב להיפרד.
כך עבר לו יום ועוד יום והחופשה (בסה"כ ללילה אחד) התקרבה.
לאחר התייעצויות, רופא פה, רופא שם, הוחלט ברוב קולות : סעו לשלום, בים המלח תוכלי לנוח ולהירגע, לצוף בשלווה במים החמימים והמלוחים, הספא יעשה לך רק טוב .
ונסענו.
כמו מזג האויר, גם אצלי 38 מעלות והמים מחממים את הלב,
את הגוף ופנינים נוצצות בים המלוח מופיעות.
(האם זו הזיה או אמת ? התמונות יגידו...)
נוגעת במלח, דורכת על המלח, נושמת את המלח
למרות החום (הפנימי והחיצוני), מזג האויר נעים, הכל רגוע, שקט ושליו, המים הכחולים נראים מתוקים להפליא
רק הלבן בקצה מסגיר את האמת.
והמלון...מלון ספא (ספא קלאב ליתר דיוק), מלא בכוונות טובות לרוגע, לשקט, ליופי, למקום בו צלילי מוסיקה נעימים של ציפורים נפגשים עם קולות מים זורמים, חמאם מפנק, בריכת מי מלח שאפשר לעצום בה את העיניים ולשוט בהנאה, נרות מפוזרים בין עיצובי פסיפסים צבעוניים...נו איך אפשר לא להירגע.
גם חום עיקש ומטריד נכנע לכל אלו.
פינות חמד אהובות במיוחד בספא
בלובי השקט, כך הוא נקרא, רהיטים מעוצבים וכלים לקוסקוס בצבעים שונים, שאהבתי במיוחד.
מטרתם כאן היא....פח קטן לזבל על השולחנות.
חליטות תה בטעמים וצבעים שונים ניתנות באופן חופשי להנאת האורחים הנרגעים.
ועוד תה אחד לפני היציאה הביתה.
ונשיקה באויר מגמל צבעוני במיוחד
חוזרים עמוסי רוגע (וחום עקשני במיוחד) היישר לעוגת יום ההולדת שהכינו באהבה הדס וסבתא (יאמי...).
הטופי הורוד קצת נמרח להן אבל היה כתוב שם : אילן.
מביעים משאלות ומכבים את הנרות
למזל טוב לאהוב שלי
לשמחה, אהבה, בריאות, חגיגות וטיולים,
לביחד המתוק שלנו.
ומשפט אחד שאומר את הכל, מתוך שיר אהוב,
