באר שבע. סימטאות השוק, הסיטו הפעם את כיווני עדשת המצלמה שלי אל הנשים (בדרך כלל אני מתפתה לצלם בשוק פירות, ירקות ושאר אוצרות) אך ברגע שהן החלו לחלוף לידי, מסתתרות מאחורי הבדים השחורים המעוטרים בגוונים וברקמות, חלקן צעירות ולבושות במיטב האופנה שלהן, חלקן מבוגרות וקמטי הזמן מציצים מתחת לרעלות, רציתי כל כך לבקש מאחת או שתיים, לעצור "ולדגמן" עבורי את המראות המיוחדים האלו אך לא העזתי. עולם ומלואו מתחת לבדים. הצצות חטופות.
 |
| פשוט לקחת ארגז, לשבת לרגע או שניים, ולהמשיך הלאה |
 |
| ועוד רגע, הפעם של שווי משקל |
 |
| האישה והבדים |
 |
| לא הכל שחור. גוונים, רקמות, טקסטורות ואפילו נקודות שמחות |
 |
| אפשר למצוא בפשטות הזו עושר (ואולי גם אושר...) |
אולי יום אחד יבוא בי האומץ לבקש מאחת מהן כמה רגעי מצלמה, מי יודע, אולי בביקורנו הבא.
בנתיים הצצה חטופה אחרת, אל עולם צבעוני ומתוק לליבי.
(כי אי אפשר בלי...)
 |
| מתיקות מספר אחת |
 |
| ומתיקות מספר שתיים |
 |
| ומתיקות מספר שלוש, שנכנסה לאוירה... |
* פוסט זה מוקדש לחברתי היקרה סילביה, שאולי לאו דוקא השוק, אלא הדרום, באר שבע, המדבר, קרובים לליבה.
עולם שלם באישה נהדרת ומיוחדת זו שהתברכתי להכיר ולהיות לה חברה, והיא, התברכה בכשרונות שאחד מהם הוא כושר כתיבה וביטוי נפלאים שהלוואי ויום אחד יוכלו המוני קוראים להינות ממילותיה ומרחשי ליבה.
7 תגובות:
תמונות מעולות והשקפה מקורית ומעניינת, נהניתי
תודה רבה מקופלת יקרה (-:
תמונות מקסימות ורד (גם אני עדיין לא מרשה לעצמי צילומים של אנשים בשווקים..מבינה את המעצורים)
תמונות המתיקות הן הכי הכי-אבל זה ברור הרי (-:
תודה רבה יעל (-: נחמד שאת פה.
מתי הייתם בבאר-שבע
ולמה לא קפצתם לבקר?
שושי (פניני קסם)
הי שושי, רק עברנו שם בדרכנו למכתש רמון.
אולי בעתיד ייצא להיפגש (-: שבת שלום.
ורד יקירתי, הפעם אני מוצאת שבפוסט הזה יותר מתמיד החיבור בין הצילום למילים משלימים זה את זה באופן הכי מתאים ומתרגם את החויה שלך בשוק באופן ברור וישיר.
כמובן ש"מתיקות מספר שלוש שנכנסה לאוירה" שובה את הלב בתמיקותה.
אולי גם יכולה להיות רעיון לתחפושת בפורים....
סילביה,סמוקת הלחיים תודה על ההקדשה המפתיעה...ויותר!
הוסף רשומת תגובה