הכרמל. לחפש בך צל

עשבים ירוקים ומיני פרחים צבעוניים מכסים אותך. ניצני פריחה וצמיחה ממלאים אותך.
הירוק מלטף ועוטף, מציף אותך ומבריח את ריחות העשן שהרוח מתעקשת לפזר עדיין.

דווקא בך, חיפשנו בעקשנות פיסות צל כדי לפרוס מחצלת, לנוח ולאכול אבטיח ומלון.
נסענו בשבילים עמוק ביערותיך ובדרך נראו מידי פעם מכוניות שעצרו בצד והתמקמו לפיקניק שקט לאחר שמצאו פיסה קטנה של צל.
קטנה מידי.
קשה למצוא בך צל. המשכנו בשבילים ומרחוק נראה כתם קטן כהה.    
קטן מידי.
עצרנו את מכוניתנו ונכנסנו ברגל, צועדים על העשב הפראי הירוק ולעיתים נתקלים בענפים חרוכים וחדים, מפוחמים. הגענו אל הצל הקטן ופרסנו מחצלת.

שקט. שמש שמידי פעם מסתתרת בין העננים ומפנה מקום למשב רוח קרירה מלטפת.

הדס מכינה את הבובה לשנת צהריים. שלפטונדה בטבע.

אבא מצלם אותנו מרחוק וכך זה נראה...

המוני ניצנים של תקווה כבר נבטו, ממלאים בירוק רך ועדין את האדמה. הנה אחד מקרוב

אולי לשבת דווקא בין העצים והענפים החשופים והדקים, הרזים האלו, הכהים, בלב המקום בו השתוללה האש, זה מן חיבוק ועידוד עבורך, שלא ננטשת, שלא נותרת עירום ממבקרים שאהבו ואוהבים כל כך לטייל בך.

לביקור הקודם בכרמל ביום הראשון בו נפתח למבקרים לאחר השריפה בדצמבר 2001 - לחצו כאן.