אין כמו לשבת על הכתפיים של אבא, על רקע החרמון שרק ירדנו ממנו ולהקשיב לשקט.
תריחו את ריח האדמה הרטובה, אומר אבא ומתקדם בשביל.
הרוח מלטפת אותי ואני שרה לה.
אמא מאחורינו, צריך להתקדם במהירות היא אומרת, בעוד שעה סוגרים.
רגע, אומר אבא, יש נוטרה במים.
המים, נראים כאילו ציירו אותם במכחול.
השמיים מתכסים בציפורים גדולות ושיר גדול מחליף את השקט. שירת הציפורים.
אמא ואבא אומרים שאלו הם העגורים האפורים המסיימים את ארוחתם ומתכוננים לשנת הלילה .
והם שרים, מדברים, מצייצים וצווחים והקולות מתערבבים.
לילה טוב עגורים יקרים.
הסתיימה שעת הציפורים.
הביתה חוזרים.
10 תגובות:
ורד יקירתי, תענוג גדול וצרוף לפתוח את הבוקר עם פוסט מקסים שכזה.
התמונות יפייפיות, המים אכן נראים כאילו צויירו במכחול. העברת בצורה נהדרת את חוויתכם והרגשתי כאילו טיילתי איתכם.
נשיקות להדס והמשך שבוע מקסים יקירתי!
איזה תמונות מדהימות!
אין כמו לשטוף את העיניים בכאלה תמונות, במיוחד שנמצאים במשרד אפרורי מתחת לפלורוסנטים מייאשים...
מדהים!
כמה יופי בטבע כמה יפה העברת את זה במילים מקסים נראה שנהניתם מקום באמת מקסים היינו שם לא מזמן
ורד איזה תמונות משגעות! התמונה עם המים במרכז פשוט משגעת! המקום ככ יפה שאראה את התמונות לאבי כדי שישתכנע סופית להגיע למקום. פוסט מקסים!
מקסים מקסים מקסים.
תודה לכולכן על התגובות והמחמאות. כיף לקרוא. המקום הזה כל כך מיוחד ומקסים, יוצאים ממנו רק דברים טובים (-:
ורד
לאיזה טיול נהדר לקחת אותנו
חיפשתי את הלוטרה
היא צללה במים המצויירים?
מקסים
איריס
יש בהחלט צילום של לוטרה. לא קיבלת אותו באופן אישי?
עשית לי ממש חשק לנסוע לצפון...תמונות מרהיבות, ואיזה יופי לראות שהירוק מבצבץ לו....מנסה להגיב נקודות לא יודעת איך מגיבים אם קישור אליי רק אנונימי...נקודות
תודה נקודות...אענה לך אצלך. ורד
הוסף רשומת תגובה