אמא הבטיחה לי כבר יומיים שהגשם עומד להגיע. וכשיגיע, "תנעלי את מגפי הגומי ותצאי לשלוליות", כך הבטיחה אמא. וכך היה. הבוקר התחיל, השמש זרחה ולא היה שום סימן למשהו שונה. ופתאום "בום" ועוד "בום", חבריי ואני התרגשנו וצעקנו משמחה. רעמים !!!
ואז...זה בא. המבול הגדול. טיפות הגשם הרבות נקשו בחוזקה על גג הגן וכולנו צרחנו ורקדנו. התבוננו בחלון. זה נראה כמו חורף. התעגעגתי לגשם. לריח. ואמא...קיימה את הבטחתה. ירדנו לשלולית הגדולה ליד ביתנו ואני... בפעם הראשונה עם מגפי הגומי שלי, קפצתי לשלולית הגדולה, שמחה שהסתיו כבר כאן והחורף מתקרב. המטריות ייצבעו את הרחובות הרטובים, נוכל לטייל ולראות ירוק, אבא יכין מרק בטטה חם ואני אתכרבל בשמיכת הפוך שלי.
שבת שלום, שבת צלולה עם ריח סתיו.
2 תגובות:
הדס מתוקה, כמה יפה לך בגשם! גם אנחנו נורא שמחנו והבטחתי לניצן לטייל ביחד בגשם, כמו שאנחנו עושות כל שנה.סתיו נעים ושבת מקסימה!
תודה. איזה כיף, ריח הגשם...
כבר עשינו טיול בוקר היום. ריקושטים בהמשך. שבת שלום
הוסף רשומת תגובה