הו השלט הזה...בין לה-דפנס לשער הנצחון. ראיתיו לאחר שעברו כבר מספר ימים שאנחנו בפאריז אבל בכל זאת, כל כך מרגש ויפה לראות את שם העיר המקסימה הזאת, כאילו עזבתי אותה ושוב חזרתי, מתגעגעת...האותיות הקסומות הרשומות על השלט הפשוט המתחבא לו בין העלים הירוקים הרעננים. כמה נפלא. עוד צילום מרגש עבורי...אחת הסימטאות האהובות בסאן ג'רמן, אליה הגעתי בשנות הרווקות כמעט כל ערב בטיוליי הרבים, החוזרים והשבים בעיר האורות. בסימטא זו נהגתי לאכול בקרפייה קטנטנה וביתית שכבר לא קיימת ולהתהלך בקסם הצרפתי ו...לדמיין. והנה הדסי שלי כאן. בדיוק במקום הזה, מדלגת על אבני המדרכות בהן צעדתי ומשתלבת בצבעי המקום, כאילו מרגישה את הרגעים הקסומים שלי בכל רגע שביקרתי ברחובות מופלאים אלו בעבר...
5 תגובות:
הריח והקסם של פריז... כיף להיות, כיף להיזכר, כיף לחזור! יש משפט שאומר שאין כמו בבית, ולי פריז אחרי כ"כ הרבה ביקורים נותנת לי את ההרגשה הזו, ויש לי הרגשה שגם לך...
אני מאמינה שלעיר פאריס יש "נשמה"
(ומבלי להשוות בדומה לירושלים שלנו). אני מתחברת לנשמה של העיר הזו שאת מתארת ומעבירה בהגיגייך, תודה על החוויה הויזואלית והמילולית שהבאת הפעם.
סילביה
נ.ב. איזה יופי שזכית להגשים חלום לחזור ולבקר בעיר האורות עם הדס.
ציפי וסילבי היקרות, כתבתן כל כך נכון לגבי הרגשתי בפאריז. תודה על התגובות הנהדרות. נשיקות
צילומי קסם בבלוג הקסום שלך
פשוט תענוג!!! קסם של תמונות. לרגע הרגשתי כאילו גם אני דילגתי איתך על אבני המדרכות...
רותי
הוסף רשומת תגובה