יום שבת, 25 באוקטובר 2014

פגישות בחצרות

בתים ישנים וקטנים, המוקפים בחצר תמיד נגעו ללבי. יש בהם קסם וגעגוע. בילדותי אהבתי לבקר את ז'נקה ומתי, דודיי הנחמדים והמבוגרים שהתגוררו במין בית קטן שכזה, מוקף גינה. דשא לא הכי מטופח ועצי פרי שפירותיהם עטופים בניירות לבל יזוקו. הבית היה בן מפלס אחד, ישן וסדוק, אך חלונותיו מזמינים להיכנס פנימה, אל הרהיטים הישנים של פעם, ריחות הבישול והחיוך טוב הלב של הדודים.
הבית כבר נהרס ובית חדיש קם במקומו, הדודים כבר אינם, אך הזכרונות עולים וצפים כאשר אני פוגשת מן בית שכזה. וחצר.
ביריד "חצרות היוצר" בבינימינה, ׁ(קישור) הקהל מוזמן לפגוש אמנים מתחומים שונים בחצרות ובתוך הבתים. יש משהו מוזר בלהיכנס פנימה לבית זר ולהרגיש בנח. הרגשת אי נוחות ואולי מבוכה?
עם כניסתנו לרחובות השקטים ומראה הבתים הקטנים, המוקפים בחצרות, הקסם והגעגוע שזכורים לי מילדותי, משכו אותי להיכנס, להכיר, לסייר ולהינות מהיופי המוצג ומאנשים שחלקם מוכרים לי ממסך המחשב וחלקם חדש לי.

פרחים. פרחים תלויים.



בקיץ החם שלנו קצת קשה לגדל פרחי גינה רעננים. טוב שהסתיו כבר כאן ואפשר להתחיל. שקיות הפרחים התלויים מזכירות לי את הפריחה השופעת בחצרות הבתים באירופה. ובכל השנה. טוב, בעיית גשם אין להם שם...


מפגש נעים עם דוכן קטן וחביב של פירחונית, המוכר שקיות עם עשרה חורים למילוי באדמה ובשתילים. נראה מבטיח. במקום "גזור ושמור" פשוט קנינו ונראה איך ייצא. 


מפרחים לדגים. תיקי דג. הבדים הצבעונים והשמחים משכו אותנו אליה.
אל יעל ארנון (קישור). ב"עשר אצבעותיה" כפי שהיא נקראת,  היא רוקמת ותופרת בדיוק וביופי שקשה לעזוב את מוצריה ללא מזכרת. 


"אני מאושרת מכך שניתנת לי האפשרות להעלות חיוך על פניהם של המבקרים", ציטוט של יעל מתוך האתר היפיפה שלה. (קישור) ואכן היה חיוך. הוקסמנו מאודותיה ומעבודותיה. 


"נבי"הארנבון, מעצור לדלת או מחזיק הספרים, חזר איתנו הביתה. 
ואלו כמה מחבריו.


ועוד קצת מיעל 


רחלי. כניסה לאחת החצרות הובילה אותנו אליה. רחלי בן אהרון. (קישור)
נעימות וחיוך קיבלו את פנינו. רחלי ויצירותיה המתוקות מעיסת נייר, הכירה לנו את שלל עבודותיה הצבעוניות שאינן רק יפות אלא גם ממוחזרות. יצירות עיסת הנייר משולבות בפריטים שיש בכל בית כמו מכסים ובקבוקים ועוד.


קופסאות לשיניים הראשונות. הבסיס שלהן מוכר?


תליונים. ולא לא, זה לא כבד בכלל.

קישוט הקיר שחזר איתנו. בת הים ודג הזהב. מיקום מעל המיטה. יש סיכוי טוב למשאלות לפני השינה.


ועוד הצצה לעבודות השמחות של רחלי בעלת הגלריה "יוצרים בירוק"  (קישור).


את קישוט הקיר המתוק שלנו קיבלנו בתיק מדליק הממוחזר מחולצת בנות. כיף !


כלים. היא קיבלה אותנו בשמחה. כמה נפלא להכיר ולהחליף חוויות על מחשבות, רצונות וחלומות.
הכלים של סיגי.  (קישור) "יום חדש, כלי חדש". משפט הזכור לי מתמונותיה של סיגי ברשת. ליצור כלי חדש מידי יום או כמעט, זו באמת התגשמות חלום. הכלים היפים והעדינים של סיגי עשויים בחום כפי שהיא כותבת בבלוג שלה. וכך זה נראה. 


עושה מה שהיא אוהבת ... המסר שיוצא מהכלים הנהדרים.



 יש משהו שקט ויפייפה בכלים ובגוונים אותם סיגי בוחרת.





"הגעתי לעולם שלי". אמרה לי הדס, כשהגענו לדוכן המלא במתיקות של יולי קאופמן. עולם הבובות שהדס כל כך אוהבת. מוצריה של יולי סרוגים, רכים וכן, קוראים להתקרב ולראות גם למי שעבר את הגיל...







סרוג בסבלנות ובאהבה. כך זה נראה.






דובים, גי'רפות, כדורים פורחים, צמידים ואותיות וקשה לעזוב.





דובוני חזר איתנו הביתה והכיר לא מעט חברים בחדרה של הדס.







אנרגיה. בסטודיו של דליה ברנובר, (קישור) בעלת מותג העיצוב והלייף סטייל Be Happy Dalia Branover (קישור)  אי אפשר שלא לשמוח. יצירותיה מלוות מילות ההשראה, עידוד, תקווה, הגשמת הרצונות ועוד, והכל בדוגמאות ובצבעים משמחים. 



אפשר להתחבר למילים רבות בעיצוביה. בחרתי לכאן את : "יוצרת".


עולם של שמחה וססגוניות. סלסלאות מרובעות קסומות.


ועוד אחת מתוקה. (בעצם שתיים...)



משמחה לשמחה. בחצר קסומה במיוחד פגשנו את הינשופים  של  ליאת בנימיני אריאל. (קישור)
אמנית ומדריכת אמנות בעיסת נייר וחומרי מיחזור.


גם כאן צבעים ושמחה . לינשופים יש לי יחס מיוחד. בילדותי אספתי ינשופים שונים ואיכשהוא האוסף נבלע ואבד. היה נחמד לראות שוב ינשופים אהובים וכה יפים ומיוחדים.


רימונים נפלאים מלאים בברכות אצל  ליאת בנימיני אריאל.  (קישור)


דיבור בבולים. מפגש מרגש במיוחד היה אצל שרון כץ מ "הבולים של סבא" . (קישור).
לשרון יש אוסף בולים שקיבלה בירושה מסבא שלה. מהאוסף המופלא נולד רעיון של הפיכת העושר האדיר של הבולים לתצוגה על גבי קנבס. עולם ומלואו חבוי באוסף הבולים. ולחובבת בולים כמוני, זו חוויה מיוחדת להכיר את שרון ואת תוצריה המרשימים. בולים סרוקים בגדלים שונים על גבי קנבסים, מוצגים בתערוכה וניתנים למכירה.


"סבא", כותבת שרון כץ(קישור) לא דיבר עברית . הוא דיבר רק בשפת הבולים. מרתק לשמוע את סיפורה המרגש של שרון שממשיכה את דרכו של סבה ואהבתו לבולים, בדרכה שלה. 


לראות את הסיפורים, המראות והדמויות שנולדו מגודל של בול, מפורמט כה קטן, והפכו לתמונות גדולות או גדולות מאד. כה יפה.


לכל בול מותאם הרקע הנכון לו.

סנופי, בחירתה של הדס. מקשט את חדרה באופיו האחד והיחיד....





הסיפורים מאחורי הבולים מסקרנים ומעודדים לחקור וללמוד. בילדותי הייתי שותפה קטנטונת באוסף הבולים של אחי הגדול והייתי מחכה יחד איתו מידי פעם לבולים החדשים שיגיעו מהשירות הבולאי אליו הוא היה מנוי. משהו מהאיסוף ומעולם הבולים נשאר אצלי בזכרון ורציתי להעביר להדס את החוויה. 
קצת על האוסף הפרטי של הדס ושלי אפשר לקרוא בפוסט - להחזיר את הבולים לילדות. (קישור) שכתבתי לפני כשנתיים.


תודה גדולה לבעלי היקר אילן,  מתקן הזכרונות (קישור) שתיעד וצילם את רוב התמונות מהיריד ואיפשר לי להתנתק מעט מהמצלמה ולהינות מהמפגשים המהנים בחצרות.


8 תגובות:

Unknown אמר/ה...

היה כייף להכיר מחוץ ומעבר לדפי הפייסבוק. תודה רבה על הפרגון על המילים החמות וקולעות. חיבוק ענק

ורד והדס אמר/ה...

תודה לך סיגי. שמחה שהכרנו בלייב :)

אנונימי אמר/ה...

הפורמט של צילומים מלווים בכתיבה אישית המחברת את זכרונות העבר עם חוויה כאן ועכשיו פשוט כיף!
היה חסר תקופה ארוכה, התגעגתי אליו ושמחה שחזרת לשתף. תודה,
סילביה

ורד והדס אמר/ה...

תודה סילביה. העבר מתקשר לחויות ההווה. יפה כתבת :)

יעל.קיפודים אמר/ה...

אני כל כך אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך, תמיד מלאים בשלווה, זוית מיוחדת וטוב...

ורד והדס אמר/ה...

תודה יעל היקרה :)

יעל אמר/ה...

ווואו, איזה פוסט מרשים בצבעוניותו.
התמונות מקסימות והכיתוב כל כך מפרגן, שאפו!

יעל אמר/ה...

ווואו, איזה פוסט מרשים בצבעוניותו.
התמונות מקסימות והכיתוב כל כך מפרגן, שאפו!

Related Posts with Thumbnails