אולי סתם כי הם יפים ?

מאז שהמצלמה נהפכה "חלק מגופי", מאז שאני זוכרת את עצמי מצלמת, אהבתי לצלם חלונות, דלתות ופתחים.

אולי כי הם משהו מסתורי, מעניין אותי מה יש שם מאחוריהם...

אולי כי כשהם סגורים הם מסמלים בעיני את החום שבפנים, הניתוק מהחוץ, השלווה, הביתיות.

ואולי כי כשהם פתוחים הם מזמינים. אולי כי הם פתח למשהו שהוא מעבר לסתם דלת או חלון.

אולי כי "נסגרת דלת ונפתח חלון?" 

ואולי סתם כי הם יפים...

טיול בנווה צדק התל אביבית/יפואית היא מעין גן עדן קטן לצילומי הפתחים שאני אוהבת.

תריסי העץ הישנים והקירות המתקלפים אל מול חלון הזכוכית המודרני.

מעברים מסתוריים מגלים מבנים עתיקים,

קירות מתקלפים ופינות חמד חבויות.

ואפילו עץ לימונים 

חלונות נחבאים 

וגלויים

ומעוטרים בפסלים

חלונות העץ אהובים עלי במיוחד ומזכירים לי חלון עץ בחדרי הקטן בבית ילדותי, חורק וישן. ממנו הייתי מביטה כל כך הרבה, סתם כך, החוצה. הייתי מעבירה רגעים רבים בהסתכלות הזו, הייתי רואה ומדמיינת את החיים בבית הקטן ממול, בגינת בית הספר מאחורי הבית, מנסה לראות את החזרות לטקסים על הבמה.

ומן הצד השני את פיסת המדרכה הקטנה ברחוב (שהיה אפשר לראות), את הדשא בחצר למטה בה היו משחקים כל ילדי השכונה, ככה, כמו פעם, כולם בחוץ.

ולפעמים, בוהה בעננים, בצבעיהם, באנטנות  (של טלויזיה, לא סלולריות) מעל גגות הרעפים האדומים. צופה במעוף הציפורים ובמטוסים הרחוקים. 

רגעי חלון העץ שלי.

מרפסות ואפילו קטנטנות, עוד פתח, תוספת קטנה המאפשרת שני צעדים וחצי אל האויר. 

נווה צדק המתקלפת כל כך יפה 

ומלאה בהפתעות. ורדים שפגשתי, אמנם מאחורי סורגים, אך יש בהם שמחה וצבעוניות.  אולי צבעם טרי, מחכים לייבוש ואולי נשכחו שם...

ציורי הקיר מעלים חיוך...הנה אחד שפגשנו יושב לנוח.

ואחת "חמודה" שמצאנו ברחובות שונים.

ועכשיו לאחת חמודה באמת...הדס במחול הצל 

ועוד מישהי, שאי אפשר היה להתעלם מהלוק הצבעוני והשמח שלה.

נווה צדק נפלאה גם לילדים ומלאה במקורות דמיון 

 נמצא בה מוזיאון חביב במיוחד. מוזיאון נחום גוטמן. 

שלל חוויות לילדים באולמות המוזיאון. משחקים, סדנאות ושעות סיפור בנושא ספריו, איוריו וציוריו של נחום גוטמן. 

מהמוזיאון, שבים לרחובות ולצילומים, והפעם, אבא מצלם את הדס מצלמת את אמא...

דור העתיד בפעולה...

מישהו צבע את קירותיו בורוד. דלת תכלת.

 רקע נהדר לילדה מצלמת.

נווה צדק, שכונה שהיא עצמה מוזיאון לאוהבי הצבעים, הקירות המתקלפים או המסויידים, המרפסות, החלונות, הדלתות והחלומות.