מי בימנו אוסף בולים ?...משהו בילדות של היום עוד מתקשר לבולים ? ואולי אלו זכרונות הילדות שלי שהובילו אותי להעביר להדס את אהבת עולם הבולים. לא סתם פיסת נייר מאויירת על גבי מעטפה הנזרקת כלאחר יד לפח לאחר הפתיחה.
חתיכת נייר קטנטונת המכילה בתוכה עולמות שלמים. ערכים, היסטוריה, גיאוגרפיה, פלאי טבע, טכנולוגיה, אמנות ועוד ועוד. הכל בריבוע או במלבן קטן וכמה עושר וכמה אפשר ללמוד, להרחיב אופקים ולהינות ואף לעיתים לצלול במנהרת הזמן.
כשאני מצליחה לאסוף כמות נכבדת של בולים מכמה אנשים הדואגים לשמור לי עקב עיסוקם, אפשר להתחיל במלאכה.
קערת מים קטנה ופלייסמנט. לא צריך הרבה. אני חותכת סביב הבול את הנייר והדס טובלת אותו במים. הפרדת הבולים מן הנייר. כמה דקות והבולים נפרדים להם בעצמם או שהדס מקלפת בעדינות את הבול מהנייר. כמה מרגיע.
הנה אחד קצת עקשן, בול הרימונים רוצה לשחות קצת יותר זמן במים...
הנייר החלקלק נעים והרוגע...כמה שקט יש בבולים
זכוכית המגדלת היא חלק מהעניין, אפילו עם משקפיים קצת קשה לראות לעיתים את האותיות הקטנות (והתכוונתי אלי כמובן...).
עולם שלם גודל ומתעצם מתוך הבול הקטן. "איזה ארנב חמוד" אני אומרת. "לא לא...זה קנגורו" הדס עונה. מזל שיש זכוכית מגדלת...
ממיינות לפי נושאים, בודקות אם יש לנו את הבולים כבר באלבום.
וכך זה נראה על הפלייסמנט בזמן הייבוש
עמוד הצמחים שלנו שכרגע משותף לפירות אך בהמשך יקבל את המקום משלו...
קצת מעמוד עולם הילדים
ואחד מיוחד במיוחד...
ואפשר ממש לדמיין את צלילי הנבל ברקע העיסוק בבולים...
ועוד קצת פרחים...
ולסיום אלבום הבולים הקטן שמצאנו בפאריז, מחכה בסבלנות עד ה"נגלה" הבאה...
ומעטפת הכפולים שלנו תופחת וממתינה בסבלנות למי שירצה להחליף איתנו בולים...
חתיכת נייר קטנטונת המכילה בתוכה עולמות שלמים. ערכים, היסטוריה, גיאוגרפיה, פלאי טבע, טכנולוגיה, אמנות ועוד ועוד. הכל בריבוע או במלבן קטן וכמה עושר וכמה אפשר ללמוד, להרחיב אופקים ולהינות ואף לעיתים לצלול במנהרת הזמן.
כשאני מצליחה לאסוף כמות נכבדת של בולים מכמה אנשים הדואגים לשמור לי עקב עיסוקם, אפשר להתחיל במלאכה.
קערת מים קטנה ופלייסמנט. לא צריך הרבה. אני חותכת סביב הבול את הנייר והדס טובלת אותו במים. הפרדת הבולים מן הנייר. כמה דקות והבולים נפרדים להם בעצמם או שהדס מקלפת בעדינות את הבול מהנייר. כמה מרגיע.
הנה אחד קצת עקשן, בול הרימונים רוצה לשחות קצת יותר זמן במים...
הנייר החלקלק נעים והרוגע...כמה שקט יש בבולים
זכוכית המגדלת היא חלק מהעניין, אפילו עם משקפיים קצת קשה לראות לעיתים את האותיות הקטנות (והתכוונתי אלי כמובן...).
עולם שלם גודל ומתעצם מתוך הבול הקטן. "איזה ארנב חמוד" אני אומרת. "לא לא...זה קנגורו" הדס עונה. מזל שיש זכוכית מגדלת...
ממיינות לפי נושאים, בודקות אם יש לנו את הבולים כבר באלבום.
וכך זה נראה על הפלייסמנט בזמן הייבוש
עמוד הצמחים שלנו שכרגע משותף לפירות אך בהמשך יקבל את המקום משלו...
קצת מעמוד עולם הילדים
ואחד מיוחד במיוחד...
ואפשר ממש לדמיין את צלילי הנבל ברקע העיסוק בבולים...
ועוד קצת פרחים...
ולסיום אלבום הבולים הקטן שמצאנו בפאריז, מחכה בסבלנות עד ה"נגלה" הבאה...
ומעטפת הכפולים שלנו תופחת וממתינה בסבלנות למי שירצה להחליף איתנו בולים...
9 תגובות:
ורד כמה מקסים!! כמה זכרונות ילדות שיש לי מהאוסף שהיה לי....ואין לי שום מושג למי נתתי אותו! אספתי גם בולים מרשות הדואר, בולי יום ראשון..כיף. דרך אגב החלפות-אולי יש לי רעיון. המילומים משגעים ולהדס יש מזל, שהיא מקבלת ערכים של פעם!
פוסט משגע . בשלב כלשהו הייתי בטוחה שאת הולכת להכין פלייסמט מכל הבולים הללו ולכלוא אותם בין שניים שקופים.
החזרת אותי לילדון
את לא יודעת כמה זכרונות עוררת בי... לסבא שלי היה אוסף בולים עצום בעל ערך הסטורי וכספי, הייתי מתעסקת איתו ימים בילדותי. לצערי האוסף נשרף כליל.
זה מקסים כל כך! מעורר המון זכרונות וגעגועים, ואני נפעמת מכך שאת מצליחה להעביר את זה להדס... בחיים לא חשבתי שהעיוק הזה יכול להיות כל כך פוטוגני. הפוסט מקסים!
ציפי - תודה ואת הרעיון שלך להחלפות תנסי בבקשה להוציא לפועל.
פיית המרציפן - הרעיון שלך נחמד ומתאים ליצירה מכל הכפולים שלנו...תודה.
הר הקסמים - תודה וסוף התגובה שלך עצוב ביותר...
יעל -תודה וכן, הבולים מחזירים אותנו אל זכרונות הילדות ולכן רציתי שגם אצל הדס הבולים יקחו חלק מהילדות.
Wonderfull fotos in your blog, younger i love collectie stamps, greeting from Belgium
Louisette
Thank you for your comment
מקסים מקסים מקסים!
הזכרת לי את אוסף הבולים של אחי הגדול, יש לו 2 אלבומים מלאים. נהדר שהילדים של היום עוד מסוגלים להתעניין בתחביב כה עתיק.
תודה רבה, גם אצלי , אחי שגדול ממני היה מנוי לשירות הבולאי והאיסוף זכור לי כחווית ילדות מעניינת ושווה להעביר אותה הלאה.
הוסף רשומת תגובה