ביקור הארגזים

אחר הצהריים. שקט ונעים (בדרך כלל).
"אמא, תראי את הארגזים" אומרת הדס. ממש כאן ממול, "מישהו הביא את הבית של יעל אלינו לשדה".
אנחנו חוצות את הכביש הקטן ואנחנו שם.

למחרת, ראינו שהארגזים זזו מעט. "אמא, בואי נציץ ונראה מה יש בפנים..." אומרת הדס.

לאחר בדיקה מקיפה של הארגזים (ולא...יעל לא נמצאה...)

 רצינו להריח מעט פירות הדר.

איזה ריח נפלא.

מחר, ננסה לחפש את יעל מההתחלה...