בשבת היפה, במזג האויר הנפלא, יצאנו לסייר בך.
קודם, היית ירוק. עכשיו אתה פחות. פחות עלים, פחות ריחות,
פחות צל... פחות.
קודם, היית ירוק. עכשיו אתה פחות. פחות עלים, פחות ריחות,
פחות צל... פחות.
יש בך חלקים המזכירים ציור של ילד המצייר שיער כקווים היוצאים מן הראש כלפי מעלה. כך חלק מההרים בך נראים. קרחים עם שלדי עצים כהים.
אנחנו...בחרנו להבליט את צילומי התקווה, ההתחדשות. הניצוצות החדשים הנובטים בך.
ונקודת אור קטנה, מוקפת ב"חומה" לבל תיפגע,
(מצאה וצילמה הדס)
נקודות של אור...
5 תגובות:
ורד, הגירסה הראשונה של תגובתי היתה מאוד לא אופטימית. במחשבה שניה החלטתי לא לקלקל את רוח הרשומה האופטימית שלך ומחקתי אותה. ופה אני חותמת את תגובתי כי הפעם השתיקה יפה ועדיפה לי. לילה טוב, סילביה.
נ.ב. למרות שקשה לי עם הנושא מאוד אהבתי את הרשומה.
איזה אופטימיות, וכנראה מאד נכון, למצוא את האור,את הירוק בחלקים השרופים ככ של הכרמל. זה כואב מה שקרה, ואני מקווה שבסוף הכל יעבור ויהיה שוב יפה. תמונות מקסימות.
תודה סילבי וציפי, אכן כן, צריך למצוא את נקודות האור. אין ברירה. ויש אור. ויהיה.
יפה ואופטימי ומרגש
נראה לי שדווקא כן תצמחנה כלניות אדומות אדומות על הכרמל הקירח בחלקיו השרופים. הטבע חזק ומחדש את עצמו כפלא
מקסים הצילום האחרון של הדסי
איריס
תפסתי טרמפ מהבלוג של עננת:-)
תענוג לראות את ניצני הפריחה הללו, למרות שלדי העצמים השרופים.
והיום, שלושה חודשים אחרי, זה כבר נראה אחרת לגמרי!
הוסף רשומת תגובה