יום שישי, 17 בדצמבר 2010

החרמון. להתאהב בך מחדש.

השנה לא פיספסנו. ברגע שנפתחו שעריך מייד התייצבנו.
אתה לבן, אתה זוהר, אתה נוצץ, מוקף ביהלומים בוהקים ובעצים שברירים, אתה מאיר ככוכב מרחוק, מתנשא באופק בהוד ופאר כאילו קורא לכולנו לבוא, להתקרב, לגעת, לחוש, לדרוך, לנשום את האוויר הצלול. להתרגש שאתה כאן, שלנו. מנצנץ וחגיגי, מושלג ומחמם את הלב.







7 תגובות:

יעל אמר/ה...

איזה תמונות משגעות! כל הכבוד על המרץ והמוטיבציה להתייצב בחרמון בכזו מהירות.
אהבתי עד מאוד,
יעל.

ציפי לוין אמר/ה...

מקסים מקסים! תמונות כאלה יפות, כמה חבל שלא נסענו....פעם הבאה.

אנונימי אמר/ה...

מקסים יקירתי
צילומים מרהיבים
ולי התה הזכות לראות את כל הסדרה
ואהבתי איך שכתבת
והשמחה המתפרצת בין המילים
הדס המצולמת- כל צילום ציור ממש
כיף של פוסט
איריס

נבו אמר/ה...

איזה יופי,אתם ממש הגעתם לחרמון,אנחנו עצרנו באיזשהו יער מושלג לפני הכפר הדרוזי מסעדה.התמונות שלך מהממות,ממש שוויץ הקטנה.

ורד והדס אמר/ה...

תודה יעל, השנה לא פיספסנו. תודה לכן על התגובות וכן מורן, תיארתי לעצמי שהצילומים ליד מסעדה. הכל היה כ"כ מקסים עם כיסוי השלג המלכותי.

עינבלית אמר/ה...

ורד, תמונות מעולות!
כל הכבוד שעשיתם את זה. אותי תמיד מרתיע הפקקים בכניסה והתורים בקופות.

אנונימי אמר/ה...

פוסט שכל מילה בו אומרת אהבה יראת כבוד והערצה.
מילותיך הקולעות והמאנישות מרגשות ומעוררות כמיהה להעתר לקריאת הכיוון השלו לקבל מנה גדושה של חוויה לכל החושים....והמראה שלו מושלם!
סילביה
נ.ב המפגש הראשון שלי עם ההר שחייל גולני קרא לו פעם "העיניים של המדינה" היה דרך השיר "מלכות החרמון"
http://www.youtube.com/watch?v=WsxdXnSemH0

Related Posts with Thumbnails