יום שבת, 28 ביולי 2012

חגיגת הבובות הגדולה. בודפשט (פוסט ראשון)

אל היעד הזה כבר ניסינו להגיע פעמיים. לא יצא. כל פעם בוטל מסיבה זו או אחרת. לאחר שנים ניסינו שוב והפעם זה הצליח. גילוי של מקום חדש התווסף להתרגשות.
"יוצאים למסע ארוך" סיפרתי להדס. אמנם רק שבוע אבל בדיעבד מסע ארוך במובן של להיכנס במנהרת הזמן למראות של פעם, לסיפורי ההיסטוריה היהודית הקשה מתקופת המלחמה ולחוות מסע ארוך של אז ועכשיו. יופי ומראות קסומים מעורבבים עם העבר היהודי הלא פשוט.

את הפוסט הראשון אקדיש דווקא לחוויה הראשונה בה נתקלנו ביום הראשון ולאורך כל השבוע. חגיגת הבובות הגדולה. תיארתי לי שאפגוש בבושקות ובבובות עץ ובד אבל האוסף העצום והמבחר גרמו למצלמות שלנו לתקתק ללא הפסקה ולהתמכר. 
מסע בודפשט החל בחגיגת בובות מטריפה.



קיבלו את פנינו במחווה של כחול לבן. איזה יופי !


החנויות בעיקר במדרחוב  Váci utca המפורסם והמתויר וחלונות הראווה עמוסי הבובות העלו בי רק מילה אחת: ח-ג-י-ג-ה !!!



עושר הבדים, הרקמות, המפות ועבודות הסריגה. 
הפעם התרכזתי בבודות הבד, בובות העץ, המבחר והצבעוניות.



שורות שורות, צבעים, צבעים ואי אפשר להפסיק לצלם





וגם כמה עדינות ושבירות. "לראותן בלבד"...


אפילו סביבונים


וגם כמה קסומות במיוחד...



והבובות הכובשות בשלל צבעים שכמובן הצטרפו למשפחתנו




וקצת על רקע הדנובה


זוג שימושי ומתוק לסבתא וסבא


ותמונות למזכרת עם הרכש החדש על ספסל מדרחוב Váci utca



 הבובה הפרטית שלנו והבובות.

יום שבת, 16 ביוני 2012

להחזיר את הבולים לילדות

מי בימנו אוסף בולים ?...משהו בילדות של היום עוד מתקשר לבולים ? ואולי אלו זכרונות הילדות שלי שהובילו אותי להעביר להדס את אהבת עולם הבולים. לא סתם פיסת נייר מאויירת על גבי מעטפה הנזרקת כלאחר יד לפח לאחר הפתיחה. 
חתיכת נייר קטנטונת המכילה בתוכה עולמות שלמים. ערכים, היסטוריה, גיאוגרפיה, פלאי טבע, טכנולוגיה, אמנות ועוד ועוד. הכל בריבוע או במלבן קטן וכמה עושר וכמה אפשר ללמוד, להרחיב אופקים ולהינות ואף לעיתים לצלול במנהרת הזמן.




כשאני מצליחה לאסוף כמות נכבדת של בולים מכמה אנשים הדואגים לשמור לי עקב עיסוקם, אפשר להתחיל במלאכה.
קערת מים קטנה ופלייסמנט. לא צריך הרבה. אני חותכת סביב הבול את הנייר והדס טובלת אותו במים. הפרדת הבולים מן הנייר. כמה דקות והבולים נפרדים להם בעצמם או שהדס מקלפת בעדינות את הבול מהנייר. כמה מרגיע.


הנה אחד קצת עקשן, בול הרימונים רוצה לשחות קצת יותר זמן במים...





הנייר החלקלק נעים והרוגע...כמה שקט יש בבולים

זכוכית המגדלת היא חלק מהעניין, אפילו עם משקפיים קצת קשה לראות לעיתים את האותיות הקטנות (והתכוונתי אלי כמובן...). 


עולם שלם גודל ומתעצם מתוך הבול הקטן. "איזה ארנב חמוד" אני אומרת. "לא לא...זה קנגורו" הדס עונה. מזל שיש זכוכית מגדלת...



ממיינות לפי נושאים, בודקות אם יש לנו את הבולים כבר באלבום.


וכך זה נראה על הפלייסמנט בזמן הייבוש 


עמוד הצמחים שלנו שכרגע משותף לפירות אך בהמשך יקבל את המקום משלו... 


קצת מעמוד עולם הילדים



ואחד מיוחד במיוחד...



ואפשר ממש לדמיין את צלילי הנבל ברקע העיסוק בבולים...




ועוד קצת פרחים...



ולסיום אלבום הבולים הקטן שמצאנו בפאריז, מחכה בסבלנות עד ה"נגלה" הבאה...


ומעטפת הכפולים שלנו תופחת וממתינה בסבלנות למי שירצה להחליף איתנו בולים...




יום שבת, 5 במאי 2012

"ההית או חלמתי חלום?..."

אחד הצילומים הראשונים שצילמתי כשהגענו לכנרת החזיר אותי לציוריה של הילה חבקין ולסיפרה המקסים של חנה ליבנה "החוש השישי של אגם".  נזכרתי בהרפתקאותיה של אגם ובחיפושיה אחר האמת. התמונה התגלתה לי מנקודת התצפית בחצר כנרת בה ניתן לבקר ולהשתתף בסיורים מודרכים קסומים המחזירים אותנו בזמן לימי תקופת העליה השניה ולסיפור חוות ההכשרה לפועלים.




נשים רבות לא היו בין החלוצים וסיפור חוות העלומות המעניין בהקמתה של חנה מייזל וסיפורה של רחל המשוררת, מתוארים בסיור ולוקחים את המבקרים למחוזות מרתקים באוירת המקום הקסומה.


לשם השעשוע ולצורכי הצילומים והמזכרות מהמקום, ניתן לבחור בגדי חלוצים וחלוצות, מבחר כובעים וצעיפים, להתחפש ו"לקבל שם חדש". הדס קיבלה את השם: שיפרה, אילן: נחום ואני...בלהה...

 

תמונה משפחתית עם החלוצים





וככך זה היה נראה אז...







שלוות החצר 






ושלווה נוספת שניסינו לתפוס היתה במפרץ עין גב, שייט בכנרת  שהתחיל אמנם בשקט מופתי, תזוזות נעימות של האניה, ממש לעצום את העיניים ולהירגע (אפילו להירדם). אך לפתע כשהתרחקה מעט אנייתנו מהמפרץ, פצחו בקולי קולות מנגינות ברוח מזרחית שהתחלפה באסלית ערבית ולא נותר לנו אלא להצטרף לאוירה ולהתנועע יחד עם שכנינו למסע...





מהמעלה לפוריה, תצפית נוף מרהיבה ותלולה, מלווה ברוח נעימה וצבעי חלומות...









ומיער שוויץ מתגלה לנו טבריה במלוא הדרה


ואין כמו צילום שקיעה בדרך הביתה.


Related Posts with Thumbnails