אל היעד הזה כבר ניסינו להגיע פעמיים. לא יצא. כל פעם בוטל מסיבה זו או אחרת. לאחר שנים ניסינו שוב והפעם זה הצליח. גילוי של מקום חדש התווסף להתרגשות.
"יוצאים למסע ארוך" סיפרתי להדס. אמנם רק שבוע אבל בדיעבד מסע ארוך במובן של להיכנס במנהרת הזמן למראות של פעם, לסיפורי ההיסטוריה היהודית הקשה מתקופת המלחמה ולחוות מסע ארוך של אז ועכשיו. יופי ומראות קסומים מעורבבים עם העבר היהודי הלא פשוט.
את הפוסט הראשון אקדיש דווקא לחוויה הראשונה בה נתקלנו ביום הראשון ולאורך כל השבוע. חגיגת הבובות הגדולה. תיארתי לי שאפגוש בבושקות ובבובות עץ ובד אבל האוסף העצום והמבחר גרמו למצלמות שלנו לתקתק ללא הפסקה ולהתמכר.
מסע בודפשט החל בחגיגת בובות מטריפה.
קיבלו את פנינו במחווה של כחול לבן. איזה יופי !
החנויות בעיקר במדרחוב Váci utca המפורסם והמתויר וחלונות הראווה עמוסי הבובות העלו בי רק מילה אחת: ח-ג-י-ג-ה !!!
עושר הבדים, הרקמות, המפות ועבודות הסריגה.
הפעם התרכזתי בבודות הבד, בובות העץ, המבחר והצבעוניות.
שורות שורות, צבעים, צבעים ואי אפשר להפסיק לצלם
וגם כמה עדינות ושבירות. "לראותן בלבד"...
אפילו סביבונים
וגם כמה קסומות במיוחד...
והבובות הכובשות בשלל צבעים שכמובן הצטרפו למשפחתנו
וקצת על רקע הדנובה
זוג שימושי ומתוק לסבתא וסבא
ותמונות למזכרת עם הרכש החדש על ספסל מדרחוב Váci utca
הבובה הפרטית שלנו והבובות.
