גם זה לטובה...

חודשים שלא הייתי פה. בעצם הייתי אבל לא כתבתי. לא חידשתי. לא הוספתי. לא  פרסמתי. 
לא הייתי פנויה ליותר מידי מילים ופוסטים. 
הפוגה. לטובה. לחוות את הדברים ולשמור לעצמי. גם טוב. 
לנוח יותר. להשתרע על הספה אחרי יום עבודה מתיש.
שעות הכתיבה, שתפסו את מעט הזמן הפנוי שלי, התחלפו בצפייה בבוב ספוג וחבריו (הכיף של הדס ושלי) בצהרי שישי ושבת ובשנ"צ מתוקה מתוקה. 

נפלא...

מהצילום לא נחתי. אין יום ללא קליק. 

"אמא, לב בשבילך..."
 מאת הדס.

ששנה חדשה זו המתחילה אוטוטו, תביא לנו שקט ובטחון, שנוכל לעסוק ביום יום הפשוט שלנו, זה שכולנו או רובנו חפצים בו.
שנתחיל בחיוך ובתקווה אמיתית לטוב.
וששנה זו תוסיף עוד זכרונות יפים ומתוקים (כתובים, מצולמים או סתם חרוטים...) לימים מאוחרים.