אור בתבור

פיסגת התבור. את פנינו מקבל שער אבן יפייפה שממנו (לאחר מנוחה קצרה מהעלייה המרגשת...) יצאנו ל"מסלול קצר" לדברי בעלי.  סביב הכנסייה הפרנסיסקנית. נלך לפי צבעי המסלול לבן-שחור. סיור של אחרי צהריים על רק צבעי השקיעה.

קרני שמש מאירות באור קסום את תחילת דרכינו

הדס ואבא בכניסה אל היער. 

והנוף...הנוף המרהיב שנגלה בין העצים

החצב שגורם לי לשיר לאורך המסלול את "חצבים פורחים" (של תיסלם) ולצלם ללא הפסקה.

חצבים בודדים, חצבים בקבוצה, חצבים על רקע הגליל, חצבים לקראת סוף פריחתם, חצבים עדינים, אותי תמיד מרגשים, סמל הסתיו שפינה חמה שמורה לו בליבי.

וזוג מפואר

חדי העין יצליחו לזהות בצילום הבא את ידידנו החצבים 

הפוגה מהנוף עם מחטים שנצבעו באור קרני השמש השוקעת

המסלול מתעגל והנוף עוצר נשימה. 

ארצינו היפה

ומבט קרוב יותר...

הדס מקפידה על היצמדות לצבעי המסלול

שלקראת סוף המסלול מתחלפים בצבעי לבן-ירוק (חבל שלא ידענו מראש...נו, עוד פעם לא קראנו עד הסוף...)

וקצת בלחץ הימרנו על הצבע הירוק החדש וסיימנו בהצלחה ממש לפני רדת החשיכה.

וקצת השוואת צבעים:

צבעי אור יום חדים

ואותו המקום בצבעי אחר הצהריים המאוחרים

שער האבן מואר במלוא הדרו

ואותו השער בסיום המסלול, מקבל את צבעי השקיעה

המסלול הוכתר בהצלחה. ולסיום, מטפסת ההרים הקטנה והמטפסים הגדולים במנוחת לוחמים...