היא מושכת במכחולה והצבעים, הכתמים, הצללים מתאחדים לדמות.
הנייר הלבן מקבל אליו את מה שהיא רואה בי. את המבט שלי.
ולפעמים המבט הזה, שכשאני עוברת ליד המראה ורואה אותו אני מייד משנה לחיוך.
המבט הזה צריך להזכיר לי כל רגע ורגע לחייך.
אני צריכה לחייך.
מהמבט הזה היא מתמוגגת.
דרך עינייה. דרך קסם ידיה.
שלושה פורטרטים. מאת איריס קובליו.
8 תגובות:
ורד יקירתי, פוסט מהמם!!!!
גם את בורכת בקשר נפלא עם אחותך, אשריי שתיכן.
ואכן, לא לשכוח לחייך ולהודות על כל מה שיש.
נשיקות, רותי.
נ.ב. במעט הזמן הפנוי חוזרת כמה צעדים אחורה לפוסטים אותם פיספסתי.
הי ורד.כזו מוכשרת איריס.כיף לה וכיף לך. נהדר שאפשר לתקשר בעוד דרכים כמו הציור ולהביע ככה את מה שמרגישים ורואים. הציורים מקסימים!
ורד יקרה, זהו קסם ידיה של איריס
וקסם מילותיך שלך
וקסם היחד שלכן
וקסם האחיות שאתן
איזה יופי איזה יופי וכמה אהבה צריך על מנת לצייר הבעה כזו וכמה אהבה צריך על מנת לכתוב ולתעד את כל זה.
סופ"ש נעים לשתיכן ורד
מעניין איך דרך עיניהם של אחרים אנחנו פתאום מגלים את עצמנו ותופסים איך אנחנו נראים בעיניהם....
דרך עיניה של איריס את אישה, בשלה, יפה במלא הדרה וכוחה, אישה בשיאה...
והמראה לא משקרת, וגם חכמה במבט אחד מזכירה לך כל רגע ורגע לחייך,והחיוך כל כך יפה לך!
כמה אהבת אחיות יש בדיאלוג שבין הציורים של איריס והמילים בפוסט שלך, אינטימי, מאופק ומרגש.
אכן אשריי שתיכן ואשרינו ששיתפת.
סילביה
ורד, איזה יופי, תודה על הפוסט, ותודה לכולם על התגובות
סילביה, אהבתי מאד את מה שכתבת
איריס
רותי, ציפי, שרית וסילביה היקרות, נהנתי מאד לקרוא את התגובות כל אחת ואחת עם פירושיה המרגשים. המון תודה.
ולאיריס כמובן - קסם ידיה , המון תודה.
וואו, וואו, וואו! שלושת הפורטרטים מרשימים ביותר, איים ספיצ'לס...
תודה על השיתוף,
יעל.
ותודה רבה לך יעל היקרה. שבוע נפלא (-:
הוסף רשומת תגובה