אחרי בוקר של יער ואויר צלול, הגענו במקרה לפתחו של מושב יד השמונה.
"השאירו את הרכב בחנייה והיכנסו ברגל", אמר השומר. לכו ישר בשביל ותגיעו לגן תנכי.
נכנסנו לשביל המרכזי והתחלנו לצעוד. שקט. צלילי פסנתר בוקעים מאחד הבתים.
אני מצלמת רקפות. הדס מפריחה בועות סבון.
אילן מחפש את הדרך לגן.
"בואו, זה מכאן" הוא אומר.
צימרים יפים מעץ ומרפסות משקיפות לנוף מדהים מקבלים את פנינו. והנה שערים גדולים.
הגן התגלה. הגן התנכי.
פינות חמד ושבילים, רקפות, עצי זיתים, תאנים ורימונים, מבנים ומבני חקלאות ששוחזרו מתקופת המקרא,
פינות נסתרות, נוף מרהיב של הרי יהודה ושקיעה עוצרת נשימה בין בתי המושב,
על רקע בתי המושב נווה אילן.
חוויה נפלאה.
4 תגובות:
צילומים נהדרים ורד. כתיבה יפה.
ושקיעה אכן עוצרת נשימה
ורד,
התמונות שלך מעלפות. אין ספק, יש לך את זה! מתי יוצא ספר הצילומים הגדול? מזמינה עותק...
הי ורד. המקום נראה יופי, אכן שווה לטייל באזור, במיוחד שלא שמעתי עליו מעולם! התמונות מקסימות, והדס נראית מאושרת!
תודה על התגובות. שווה בהחלט ביקור. המקום מיוחד מאד.
ויעל...הלוואי, בהחלט חלום...תודה.
הוסף רשומת תגובה