לפני שירוק הופך צהוב. הר ברקן, הגלבוע

רגע לפני הקיץ, עוד מנסים לתפוס את האויר הנעים ואת הירוק בעיניים.
פרחי בר שנותרו אחרי הגשמים ונוף עוצר נשימה.
באמת באמת, לא סתם מילים. זו ההרגשה.
וכמו לפתוח חלון, זה הנוף שנגלה לנו בתחילת הטיול כשהגענו לאכול בחוות התבלינים. 

והפעם המסלול הנבחר הוא בהר ברקן.

 ללכת בשביל כששקט ורוח נעימה מלטפת ומה שיש מסביב לקוח מתוך ציור, מה צריך עוד...

הדרך מתפתלת ועולה על ההר לקראת הWOW הגדול

והנה זה בא...

"אמא", אפשר לקנות שטיח כזה לבית ?"....שואלת הדס.

ואחרי שטיחי הירוק והתכלת, כמה חברים שפגשנו,

וקצת "פוזות" עם הירוק והשטיח 

ומה הוא מחפש בנוף הזה? 

כמה קוצני - ככה אוהב...

ועוד חלון כי קשה להפסיק לצלם

ואיך אפשר בלי...

הירידה מן ההר כרוכה (כמובן) בשק קמח 

ולאורך הדרך הצמחיה המלטפת,

                              "כשנוגעים בהם זה כמו מסג', אמא תנסי..."                                              

אז מסג', מנוחה על המחצלת, כמה משחקים ותותים מתוקים,

משמחים כל מסיים מסלול...

ובכל זאת, גלבוע, אז אחתום עם אירוס עדין במיוחד,

אחד הבודדים שנותרו.

לפני שירוק הופך צהוב, הר ברקן, וזה פה, אצלנו, כאן...

צילומים, ורד, אילן (מתקן הזכרונות) והדס.