החרמון. להתאהב בך מחדש.
השנה לא פיספסנו. ברגע שנפתחו שעריך מייד התייצבנו.
אתה לבן, אתה זוהר, אתה נוצץ, מוקף ביהלומים בוהקים ובעצים שברירים, אתה מאיר ככוכב מרחוק, מתנשא באופק בהוד ופאר כאילו קורא לכולנו לבוא, להתקרב, לגעת, לחוש, לדרוך, לנשום את האוויר הצלול. להתרגש שאתה כאן, שלנו. מנצנץ וחגיגי, מושלג ומחמם את הלב.
איזה תמונות משגעות! כל הכבוד על המרץ והמוטיבציה להתייצב בחרמון בכזו מהירות.
השבמחקאהבתי עד מאוד,
יעל.
מקסים מקסים! תמונות כאלה יפות, כמה חבל שלא נסענו....פעם הבאה.
השבמחקמקסים יקירתי
השבמחקצילומים מרהיבים
ולי התה הזכות לראות את כל הסדרה
ואהבתי איך שכתבת
והשמחה המתפרצת בין המילים
הדס המצולמת- כל צילום ציור ממש
כיף של פוסט
איריס
איזה יופי,אתם ממש הגעתם לחרמון,אנחנו עצרנו באיזשהו יער מושלג לפני הכפר הדרוזי מסעדה.התמונות שלך מהממות,ממש שוויץ הקטנה.
השבמחקתודה יעל, השנה לא פיספסנו. תודה לכן על התגובות וכן מורן, תיארתי לעצמי שהצילומים ליד מסעדה. הכל היה כ"כ מקסים עם כיסוי השלג המלכותי.
השבמחקורד, תמונות מעולות!
השבמחקכל הכבוד שעשיתם את זה. אותי תמיד מרתיע הפקקים בכניסה והתורים בקופות.
פוסט שכל מילה בו אומרת אהבה יראת כבוד והערצה.
השבמחקמילותיך הקולעות והמאנישות מרגשות ומעוררות כמיהה להעתר לקריאת הכיוון השלו לקבל מנה גדושה של חוויה לכל החושים....והמראה שלו מושלם!
סילביה
נ.ב המפגש הראשון שלי עם ההר שחייל גולני קרא לו פעם "העיניים של המדינה" היה דרך השיר "מלכות החרמון"
http://www.youtube.com/watch?v=WsxdXnSemH0