יום חמישי, 18 בנובמבר 2010

כשהכריש והדג נפגשו לראשונה

אני אוהבת את הסיפור על הכריש והדג שהכירו, נהיו חברים ושהסוף טוב. אמרתי לאמא שבסיפורים תמיד הסוף טוב. אמא שמחה ששמתי לב לזה אבל רמזה לי משהו שזה כך בספרים המתוקים שלי...
אמא אומרת שהכריש נראה חמוד ומחייך. אני חושבת שהוא קצת מפחיד. יש לו פרצוף כועס ושיניים חדות.

האיורים בספר שונים אחד מהשני כי כל אחד מהם אוייר על ידי מאייר אחר. שאלתי את אמא מי אייר את זה? ומי את זה? ....אני אוהבת לשמוע את השמות.


 



איור של לוסי אלקויטי בספר "כשהכריש והדג נפגשו לראשונה"
   
 התרגשתי כשאמא סיפרה שנלך להצגה. "יש לי את הספר הזה" הכרזתי. ישבנו באולם החשוך וצלילי הים הנעימים והבועות (אני אוהבת בועות סבון) מילאו את הבמה. דג (חמוד) וכריש (לא מפחיד) ושתי אמהות (מצחיקות), אחת של הדג ואחת של הכריש. רעמים וסופה אחת בים. 
בערב, שוב ביקשתי מאמא להקריא לי את הספר. אני יודעת מי כתב אותו. גלעד שליט. אמרתי לה שאתפלל שהוא יחזור. הסוף יהיה טוב.

והסוף , סוף סוף טוב. היום ה18/10/11, שוחרר מן השבי גלעד שביט.
גלעד בישראל. גלעד בבית.

בעקבות הספר  "כשהכריש והדג נפגשו לראשונה" מאת גלעד שליט  וההצגה בהשראת הספר.

6 תגובות:

  1. ורד והדס כמה מרגש! התמונות יפות, והנושא..צריך להשתדל להיות אופטימיים כמו הדס, ולקוות שבאמת יהיה סוף טוב, ושגלעד יחזור אלינו, הביתה!!

    השבמחק
  2. אמן, אמן ואמן !!!
    תודה ציפי , הלוואי בקרוב.

    השבמחק
  3. ורד
    נהדר
    אהבתי
    חבל שאי אפשר לראות את איור הדגים של לוסי בגדול, איור מרגש
    איריס

    השבמחק
  4. תודה איריס.
    לגבי הציור, אכן כשמקליקים עליו הוא לא גודל. אבל יש לי רעיון לגדול יותר, אנסה אחה"צ ואם יצליח אפרסם.

    השבמחק
  5. ורד יקירתי, מקסים מקסים מקסים!!!!!
    פוסט מרגש, וכתוב בצורה כ"כ מיוחדת.
    את באמת משהו מיוחד!!!!
    אמן ובמהירה גלעד יחזור בשלום.
    נשיקות

    השבמחק
  6. תודה רותי על תגובותייך המרגשות. ואמן...במהירה אמן.

    השבמחק

אשמח לתגובות בתיבת הטקסט.
אין צורך למלא את תיבת הקוד או תיבת ההוכחה שאינך רובוט....פשוט ללחוץ על האייקון הכתום והתגובה תתפרסם. תודה.