יום רביעי, 28 ביולי 2010

חוג האלופים

הדס אלוני . הכרתי אותה כשהייתי בת שלושה חודשים. אמא חיכתה בקוצר רוח שאהיה "בגיל המתאים" ונתחיל את חוג ההתעמלות לאמהות ותינוקות. כיף גדול. אמא (כבדה עדיין מההריון) הפעילה אותי, רקדה איתי, ולמדה מהדס אלוני שיטות ותנועות העוזרות ומקדמות את התינוקות (אותי...)
בשיעורים של הדס לא בכיתי, הרגשתי טוב בידיה המלטפות והאוהבות. הכרתי שירים חדשים ובמיוחד אהבתי את השיר "אני רוקד עם אמא". אני עדיין אוהבת אותו ואמא עדיין מתרגשת כשהיא שומעת אותו.
חזרנו ל הדס אלוני בגיל 3 לחוג ג'ימבורי. הפעם חוג בלי הורים. בהתחלה חששתי להיות בלי אמא אך חיבוקה האוהב של הדס (כל הילדים מאוהבים בה) חיזק אותי ומיד הרגשתי בבית. התחלתי ללמוד תרגילים שונים (שיווי משקל, יציבות) ואני כבר ממש אלופה. ימי ראשון הפכו לחגיגה, כשהתעוררתי בבוקר ונזכרתי שהיום החוג.

הלוואי ובחוגים הבאים אלמד אצל מורות או מורים מקסימים, חמים, ומלאי אהבה לעבודתם ולילדים ("האלופים שלה") . אני כבר מתגעגעת אליה (וגם אמא..).

כניסה לאתר של הדס אלוני לחצו כאן

3 תגובות:

  1. באמת יפה.כיף שיש כזו מדריכה אוהבת, לילדים זה חשוב וגם לנו ההורים. מקווה שיהיו להדס עוד הרבה מדריכים ואפילו מורים כמו אותה הדס.(תמונות כאלו מתוקות!)

    השבמחק
  2. אני אוהבת לקרוא את המחשבות ולשמוע את הקול של הדס דרך "המסננת" שלך. זה הקסם של הכתיבה שלך וזה מה שעושה את חויית הקריאה למיוחדת ומהנה כל פעם מחדש. איזה יופי של זמן איכות, נראה ממש כיף אמיתי, והתמונות מדברות בעד עצמן!
    סילביה

    השבמחק
  3. סילבי, תודה על המחמאות. אכן כיף אמיתי

    השבמחק

אשמח לתגובות בתיבת הטקסט.
אין צורך למלא את תיבת הקוד או תיבת ההוכחה שאינך רובוט....פשוט ללחוץ על האייקון הכתום והתגובה תתפרסם. תודה.